1 |
|
|
-------
חלק 1
-------
מעמד הביניים במדינה נאנק תחת עול מיסים שהופך כל שכיר לעבד שישה חודשים בשנה (לפחות). החשבון פשוט, כמחצית המשכורת ברוטו מיועדת לתשלום מיסים. מס הכנסה, מע"מ וארנונה משותפים לכולם. בעלי רכב משלמים עוד אלפי שקלים כמס שנקרא "אגרה". אם 50% מן השכר הולך לתשלום מיסים, זה אומר שמחצית מזמנו העובד אינו רואה ברכה ישירה מעמלו. המיסים משמשים לחלוקה "צודקת" מחדש של הכנסות.
-------
חלק 2
-------
במקום להפוך את מעמד הביניים לעבדים לאורך 7 עד 8 חודשים בשנה, אפשר לקצץ בהוצאות הממשלה. יש ביזבוז אדיר במשרדים השונים. אפשר להתחיל עם היועצים המשפטיים שתוקעים כל יוזמה ומסרבלים את פעולות הממשלה הנבחרת. משם חייבים לעבור לקיצוץ כל מיני שירותים חברתיים הזויים (בשם "הצדק" של המקבל).
-------
חלק 3
-------
ממשלה לא אמורה לעלות כל כך הרבה. בדרך המשל, אנחנו לא יכולים לממן קאדילק, נסתפק בסוברו.
בברכה
פרופ' אליהו בן-חנן
EliahuBenHanan@yahoo.com |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פרופ אליהו בן-חנן |
|
2 |
|
|
נתונים מיוחדים של רשות המסים, שנאספו לבקשת "גלובס", מלמדים על העמקת הפערים החברתיים ■ 70% מהשכירים מרוויחים פחות מ-8,700 שקל בחודש; רק 1% מרוויחים מעל 40 אלף שקל בחודש ■ שיעור המסים העקיפים עלה בעשור האחרון מ-40% ל-49% |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פרופ אליהו בן-חנן |
|
|
תיקון קטן לפלוג.. היא צריכה להגיד..
אתם תאלצו לסבול הכבדה..
היא עצמה הרי לא סובלת מזה... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פייגלה |
|
4 |
|
|
אם לפיד ימשיך באי העלאת המיסים, גדל הסיכוי שאבחר בו. הוא כנראה לא הצליח להוריד את בזבוזי הממשלה. אז אולי אם יהיה משבר, הוא כן יצליח. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איל |
|
5 |
|
|
א. מדובר בהימור. שר האוצר מהמר שראש הממשלה יציל אותו ממהלכיו, משום שכישלון כלכלי חמור אצל ביבי "הכלכלן", הוא גם כישלון של ביבי כראש ממשלה, ככלכלן וכשר אוצר לשעבר...
ההימור הוא גם של ביבי. אם הציבור ייחס ללפיד את הכשל הכלכלי ההווה והעתידי, כפי שהוא עושה כיום בנושא יוקר המחייה והדיור, ייפול פוליטית מי שעשוי היה להיות יריבו הפוליטי העיקרי של רוה"מ בעתיד הלא רחוק.
ב. הנגידה נושאת באחריות להזהיר ולא באחריות לניהול המשק. את זה היא עושה כצפוי, ברוח האידיאולוגיה הכלכלית בה היא מאמינה. אבל הנגידה היא יועצת כלכלית, ואין לה מעמד סטטוטורי ומוסרי כזה שח היועץ המשפטי לממשלה. לה מותר להאזין ולא לבצע, היועץ המשפטי לממשלה הוא התובע, השופט ומבצע גזר הדין...
ג. האמת היא שהמצב הכלכלי קשה רק לגבי חלק מהאוכלוסייה, בעיקר השכבות החלשות ביותר. אלה שאין להם מקורות הכנסה זולת מה שהם מקבלים מהממשלה או קרנות ידועות ומוכרות (פנסיה) ואין להם ממה לחסוך, משום שכל מה שהם צורכים אלה מוצרים חיוניים. אצל שכבות הביניים והשכבות החזקות יותר מבחינה כלכלית, הבעיה נמצאת בעיקר בפער שבין הציפיות לבין כושר ההשתכרות - הציפיות של שכבות אלה לרמת חיים גבוהה בהרבה ממה שהן יכולות להתיר לעצמן, ומספר שנות העבודה שבהן ישיגו רמה כזו, לבין מה שהם יכולים להגשים בפועל - גדול ולעיתים מזומנות מוגזם. חלק מהציפיות הללו קשור בעובדה שכאן הם מעיזים להתלונן בקול בגלל תפישת "המגיע לי" שהשתלטה על צעירנו, ובכל מקום אחר הברירה היחידה שלהם היא לעבוד קשה יותר, לעבוד זמן ממושך יותר או לקבוע סדר עדיפויות להישגיות החומרית.
ד. יש מה לתקן במדינת ישראל, אבל לצערנו אין מי שעוסק בכך "במשרה מלאה". גם אלה שעוסקים בכך במשרה חלקית, עושים זאת כמשימה בקדימות שולית.
אילו כיוונו "מפגינינו החמודים" את טענותיהם כלפי מציאות זו, היו עושים לעצמם ולכולנו טובה גדולה. ראשית, זו הייתה טענה צודקת מאין כמותה; שנית, זו הייתה טענה שמצביעה על כיוון עשיה חשוב ומרכזי, ולא דרוש זמן רב מדי כדי לחולל שיוניים; ושלישית, הכול כאן בידינו.
ה. אם מחשבים את כלל המיסים הישירים והעקיפים המוטלים על אזרח ישראלי מצוי ונורמטיבי, גם אלה של הממשלה וגם אלה של הרשויות המקומיות והמוסדות המופעלים על ידם (כגון, חברות המים, וחברות שהציבור מכסה את הפסדיהן העצומים כגון חברת החשמל או תוספות התשלומים לקופות החולים לביטוחי בריאות מסוגים שונים לחינוך ועוד), היה שיעור זה גבוה בהרבה מ- 49%, ולדעתי, היה עולה על 65% !! והואיל וגם לציבור נורמטיבי קשיחות כלכלית - דהיינו: חופש פעולה כלכלי מוגבל, משום שההכנסה הפנויה האמתית שלו היא בגדר של בדיחה או בדיחה עצובה.(גורמי הגבלה הם למשל: משכנתאות או הלוואות לדיור, רכב, בריאות, או הוצאות גדולות אחרות). ומאידך גיסא, אם הוא נמנה על המאיון העליון - קבוצות שבהן עודף ההכנסה עולה במידה נכרת על ההוצאה הנורמטיבית הכוללת ומייצר יכולת צריכה גבוהה ולמעשה בלתי מוגבלת - כמעט כל מה שבעלי הכנסה זו רוצים לצרוך הם יכולים לממש בכל עת. מעיסוק בהבדלים אלה, משמעויותיהם הכלכליות והחברתיות והאופן שבו הגלובליזציה והתקשורת ממתפללים את דעות הציבור להאמין "שכולם באמת שווים", מכאן צריך להתחיל את החשבון ואת מערכת התיקונים במשק.
לדעתי, צריכה הכנסת להטיל על מבקר המדינה לערוך בסיוע הלמ"ס ולפרסם, מודל תקופתי - פעם ב- 4 עד 6 חודשים - של רמת נטל המיסוי הכולל - ישיר ועקיף - על אזרחי ישראל, כאחוז מהכנסתם האישית והמשפחתית. זה חשוב הרבה יותר מכל המודלים "האקדמיים" שעוסקים |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט |
|