אמות המידה המשמשות כאבן בוחן לקיומה של הגנת הטעות בדין עקב הסתמכות על ייעוץ משפטי אינן מהוות רשימה סגורה וידונו בכל מקרה לפי נסיבותיו, אך בית המשפט ציין בפרשת תנובה מספר קריטריונים.
ראשית, על הייעוץ המשפטי להתבסס על מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית למקרה מסוים. שנית, הפנייה צריכה להיעשות לעורך דין שהוא בעל מומחיות בתחום הספציפי. שלישית, מן הראוי שבדרך כלל הייעוץ עליו מסתמכים ייעשה בדרך של חוות דעת משפטית בכתב ולא בעל-פה.
רביעית, חוות דעת משפטית, שיש בה כדי לשמש הגנה מפני אחריות בפלילים כהגנה בלעדית, היא בעלת ערך ומשקל רק אם הנאשם נקט באמצעי זה בהיעדר אמצעים אחרים מתאימים יותר, כגון: חוות דעת מוקדמת של רשות מוסמכת לפרש את הדין שהיא מחילה על הנסיבות מן הסוג הנדון, קיומו של פסק דין קודם ונהלים או הנחיות המקובלים לאותו עניין.
כאשר קיימת בפועל אפשרות ממשית לקבל את עמדתה המשפטית של הרשות המינהלית המוסמכת, ובמיוחד במצב בו ישנו הסדר סטטוטורי המאפשר זאת, טעותו בדין של הנאשם, שהעדיף להסתמך על עצתו המשפטית של עורך דינו ולא לפנות לרשות המוסמכת, נראית על פני הדברים כטעות שאינה בלתי נמנעת באורח סביר.
לכאורה אין מניעה עקרונית שאותו נאשם ייהנה מההגנה הקבועה בסעיף 34יט לחוק העונשין ("טעות במצב משפטי"), אך הנטל שיוטל עליו לשכנע בעניין זה, כי אכן הייתה כאן טעות בלתי נמנעת באורח סביר, יהיה כבד יותר. במצב בו אין כלל אפשרות לפנייה לרשויות, אין בעצם אי-הפנייה של הנאשם לרשות כדי להפוך את טעותו המשפטית, שבחר להסתמך על עצתו המשפטית של עורך דינו, לטעות שאינה בלתי נמנעת באורח סביר.
הנשיאה ביניש הבהירה, כי אחד הטעמים לגישה זו הוא החשש מפני רכישת חוות דעת משפטיות "מוזמנות", אשר רלוונטי במיוחד ביחס לעבירות כלכליות מורכבות, כגון הסדר כובל ועבירות מס, שלא בהכרח קיימת אינטואיציה מוסרית וחברתית "טבעית" לגבי משמעותן.
בפרשת טגר, שנדונה גם היא בבית המשפט העליון, הבהירה השופטת ברלינר, כי אין לשלול מראש ובאופן גורף את האפשרות, לפיה עצת עורך דין תקים את הגנת ההסתמכות. אמנם, במקרים מסוימים, הטעמים העומדים בבסיס הגישה, המקנה הגנה רק במקרה של הסתמכות על עצה של גורם רשמי המוסמך לפרש את החוק או לאוכפו, הם שיכריעו את הכף. אך אין למצוא בסעיף 34יט לחוק העונשין תנאי מוקדם השולל, באופן קטיגורי, את סבירותה של טעות הנובעת מהסתמכות על עצת עורך דין.
השופטת ברלינר ציינה עוד, כי לעמדתה, גם כאשר קיימת אפשרות לקבל פרה-רולינג, היא אינה בטוחה שיש מקום לקבוע כלל גורף, כי עצת עורך דין פרטי לא תספיק על-מנת להקים טענה של טעות במצב משפטי. ייתכן שבנסיבותיו של מקרה מסוים זמינותו של מסלול פרה-רולינג תשלול את סבירות ההסתמכות על עצת עורך דין פרטי, אולם אין לקבוע מסמרות בנושא והבחינה צריכה להיעשות על בסיס העובדות הקונקרטיות.