מודיעינית - במאבק נגד הטרור (כך יש לדעתי להגדיר את האירועים האלימים הללו) המודיעין מהווה אבן יסוד. הן בממד ההתקפי בו מתחייב מידע עדכני ומפורט, והן בממד ההגנתי בו ישנה חשיבות קריטית למודיעין, משום שרשימת יעדי הפיגוע הפוטנציאלים הינה ארוכה ביותר, ולעולם לא יהיה ניתן מבחינה מעשית להגן על כל היעדים הללו בשל מגבלות התקציב וכח האדם – ולכן השגת מידע מקדים הינה קריטית על-מנת לרכז את משאבים והכוחות במקום ובזמן הנדרשים. כמו-כן, המודיעין מאפשר גם הפללת המעורבים, השגת הראיות וההעמדה לדין. לפיכך, הכרחי לרכז מאמץ מודיעיני מקיף על-מנת להדביר את ההתפרעויות מסכנות החיים בהקדם האפשרי.
במעגלי הפעילות המודיעינית הרחבים יותר יש להפעיל מגוון אמצעי איסוף – פלטפורמות אוויריות (בלוני תצפית ומסוקים של המשטרה, בשילוב עם כטב"מים ומטוסי תצפית קלים של הצבא), כמו גם פריסה נרחבת של תצפיות קרקעיות (כולל מצלמות ומגוון אמצעים נוספים שניתן להפעיל) ופריסה מסיבית של שוטרים ובלשים מוסווים (שיוכלו לפעול גם ככח התערבות מהיר), וכן איסוף מידע קומינטי מרשתות תקשורת סלולרי ואינטרנטי – על התארגנויות להפרות סדר ולפעולות טרור ועל הסתה. במעגלים הקרובים, מידע יומינטי (אנושי) יושג באמצעות פריסה מיידית של יחידות המסתערבים השונות (הן המשטרתיות והן אלו של הצבא ושל מג"ב), והגברת המאמץ האיסופי של סוכנים לסוגיהם השונים, והשגת מידע באמצעות חקירה מהירה של עצורים. כל אלו יאפשרו את נטרולם של ראשי המסיתים, המארגנים, והפעילים המרכזיים, ומניעה וטיפול מוקדמים ויעילים בהתפרעויות וזריקות האבנים והבקת"בים ההמוניות.
מבצעית - על-מנת למנוע את המשך הדרדרות המצב בירושלים, והתפשטותו לאזורים נוספים בארץ (ביום ראשון השבוע נזרקו אבנים על רכב ליד בית שאן, הפגנות היו בחיפה ובאום אל-פאחם, וברחבי יו"ש נרשמו אירועים אלימים רבים כולל ניסיונות חדירה ליישובים ואירועי ירי) הכרחי לשנות או אופן הפעולה של הכוחות, ולאפשר להם לפעול באופן מיידי ונחוש מול הפרות הסדר וההתפרעויות הרבות.
בשלב ראשון נדרשת הגברה משמעותית של פריסת הכוחות והנוכחות בשטח. אמנם, צעדים ראשונים כבר נעשים בכיוון זה, אולם לא די בהם, העברתן של 2 פלוגות מג"ב (כ-150 איש), הינה מצומצמת מדי, ויש להגדיל בהרבה את מספר לוחמי מג"ב הפרוסים בשטח, אשר להם מיומנות גבוהה בהתמודדות עם התפרעויות והפרות סדר וכו'. אולם, פריסה מסיבית של כוחות לא די בה, משום שהפורעים מודעים היטב לעובדה שהכוחות הללו נמנעים מלממש את כוחם, וסמכויותיהם (לפתיחה באש, מעצר ממושך, פיזור הפגנות וכו') הינן מוגבלות ביותר, ולפיכך הכרחי לשנות עובדה זו מן היסוד – הן במתן הנחיות מתאימות לכוחות על שינוי המדיניות, ודרישה מבצעית חד-משמעית לפיזור ההפגנות והפרות הסדר ומעצר האחראים, תוך שימוש מסיבי באמצעי "אלפ"ה" (כולל כדורי גומי, ולא רק כדורי ספוג), בשילוב פריסה של צלפים בנקודות החיכוך, על-מנת לירות לרגליהם של זורקי בקת"בים שיסכנו אזרחים או שוטרים, ולפגוע במחבלים העושים שימוש בנשק חם.
אין ספק כי הפעלה מסיבית ונחושה, של משטרה, מג"ב וצה"ל, ביחד עם גורמי המודיעין השונים, תביא להפחתה ניכרת של הפרות הסדר והאירועים האלימים.
משפטית - ראשית, חובה לאפשר לשוטרים ולחיילים להגן בצורה יעילה על עצמם ועל חיי התושבים, ולשם כך אין מנוס מבחינה מחודשת של נהלי הפתיחה באש ושל ההנחיות הניתנות לשוטרים. ברור מאליו שגם ירי של כדורי ספוג ורימוני הלם אינו מספק על-מנת להתמודד בהצלחה עם המוני הפורעים הערבים.
שנית, חלק גדול ממעשי האלימות מתבצע ע"י ילדים ובני נוער, שחלקם נתפסים אולם משוחררים במהירות וחוזרים למעגל הפעילות ללא כל ענישה.
עקרונית, "חוק הנוער" מאפשר גם היום להטיל קנסות ואף תשלומי פיצויים על קטינים או על הוריהם, ואף שלמעשה בתי המשפט כיום ממעטים לנצל אפשרות זאת, הרי שבנידון דידן – זריקות אבנים ובקתב"ים והתפרעויות מסכנות חיים - יש לממש אותה במהירות רבה, וכן להחתים את הורי הקטינים על כתבי ערבות (והתחייבויות כספיות משמעותיות). כמו-כן חובה לשנות באופן מיידי את המדיניות הנהוגה כיום, במסגרתה משוחררים הקטינים תוך זמן קצר. יש לעכב את הוריהם לחקירה ולעצור את הקטינים עצמם לזמן ממושך ככל הניתן, תוך שימוש בהליכי שיפוט מהיר.
כמו-כן יש לפעול באופן החלטי ונחוש להדברת ההסתה הפרועה, הן של אנשי התנועה האיסלאמית – אשר יש להוציאה אל מחוץ לחוק בהקדם – והן של אנשי הרש"פ ובמסגדים – ע"י כתבי אישום מתאימים והעמדה לדין.
מדיניות ההכלה - לדבריו של השר
אורי אריאל (בראיון לערוץ 20), הטיפול המשטרתי הרופס ו"מדיניות ההכלה" הינם תוצאה של "הוראות מלמעלה" – של הדרג המדיני. הרפיסות ואוזלת היד הללו באות לידי ביטוי, מזה שנים רבות, גם בעובדה שחלקים נכבדים ממזרח ירושלים מהווים "שטח הפקר" אשר המשטרה נרתעת מלהיכנס אליו. כתוצאה מכך, נוצרה באזורים אלו מציאות פרועה ובלתי נשלטת, המהווה קרקע פוריה להתפתחותם של גידולי הפרא בדמותם של המסיתים, פורעי החוק והמחבלים (אשר יורים מתוך שכונות אלו בנשק חם לעבר השכונות היהודיות), ואשר עלולים לדרדר את המצב בצורה חמורה, ואף להביא להתבססותם של ארגוני טרור עולמי – כדוגמת אל-קאעידה ודאעש.
באזורים אלו מתרחשת בניה בלתי חוקית בהיקפים נרחבים, התחמקות מתשלומי חובות ומסים, אלימות ופשע,
הלבנת הון, והשכונות הערביות משמשות גם כמקום מקלט ראשוני עבור גנבי רכב רבים (ירושלים, ע"פ נתוני חברת "איתוראן", הינה העיר בה מתבצעות גניבות הרכב הרבות ביותר בארץ).
על-מנת לטפל בגילויי האלימות מסכני החיים, ועל-מנת למנוע את המשך ההדרדרות במצב, וכן על-מנת למנוע את המשך התבססות החמאס ואת כניסתם לשטח של גורמי הטרור העולמי, אין מנוס מלהיכנס לשכונות הערביות, עם נוכחות מסיבית וסמכויות מוגדלות, ולטפל במצב מהשורש. כניסה זו תאפשר גם את שיפור השירותים העירוניים באותן השכונות והורדת רמת האלימות והפשע בהן, טיפול בנגע גניבות הרכב (שמשפיע ישירות על כל תושבי העיר), את הפחתת ההסתה, ותביא ליצירת מציאות של שלטון חוק וסדר המאפשר חיים תקינים ("הווה מתפלל לשלומה של מלכות, שלאמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו" – (פרקי אבות)). גם ראש העיר,
ניר ברקת, הצטרף בימים האחרונים לדרישה זו להכנסת המשטרה לשכונות אלו, ואפילו גורמי שמאל דיברו על חשיבות מהלך שכזה.