צה"ל החליט להצטמצם מעתה, ולא רק בכורח אילוצים של תקציב, אלא גם בשל איוש מיותר. בחלונות הגבוהים כבר הוחלט על קיצור השירות הסדיר, על פיטוריהם של אלפי אנשי-קבע, ועל כיווצו של מערך המילואים.
זה בדיוק הזמן להגשים את רעיון הקמתו של צבא איכותי, כפי שמציעים אותו ראשי התנועה לצבא מקצועי, ירון לרמן ובועז ארד. מסקר שערכו השניים עולה בבירור כי חובת הגיוס הכללית, הקיימת כיום, הוכיחה עצמה כלא יעילה ואף כפוגעת בכושרו של הצבא. מן הסקר עולה כי רק מיעוט קטן של מגויסים הוא זה שנושא כיום בנטל מקצועות הליבה הצבאיים ובתחזוקת כשירות כוחות המילואים. מסתבר שהנטל הנובע ממודל הגיוס לצבא מגיע עד כדי אומדן של תשעה מיליארד שקל בשנה.
בד בבד עם המאבק להקמתו של צבא מקצועי-איכותי קראו לרמן וארד להעלאת שכרם של חיילי החובה לגובה שכר המינימום במשק ולקצר את השירות המינימלי לגברים לשנתיים. השירות אמור להיות דיפרנציאלי ואורכו ייקבע בהתאם לזמן הכשרתו של החייל. חיילים שישרתו יותר - יקבלו בדרך זו תגמול גדול, משמעותית, מאלו שישרתו שירות מינימלי.
בזבוז מיותר
הוגי רעיון הצבא המקצועי משוכנעים שהשימוש בחיילי חובה מיותרים מעוות את אומדני היעילות ורק מעכב את הכנסתן של טכנולוגיות מתקדמות וחסכוניות לשימוש. השניים מטעימים שעלות השכר הריאלית הכוללת של משרתי החובה היא כ-90 מיליון שקל בשנה, כאשר בעלות חלופית ניתן להפעיל מודל של שירות מקצועי ולהתחיל בתשלום שהוא שווה-ערך למידת השתכרותם האלטרנטיבית של משרתי החובה.
כדי להמחיש את הצורך בהקמתו של צבא מקצועי-איכותי לוקטו נתונים מדאיגים על מצב השירות הנוכחי בצה"ל. על-פי אותם נתונים עולה ש-50% מכלל האזרחים אינם מתגייסים, פחות מ-30% מהחיילים משרתים שלוש שנים, 20% מהגברים המגויסים משתחררים במהלך השירות מסיבות רפואיות ונפשיות, 2% בלבד משרתים שירות-מילואים משמעותי של למעלה מארבעה ימים בשנה, 12% בלבד הם חיילים קרביים ומהווים בכך 5% מכלל האוכלוסייה. זאת, כשעל-פי המלצת צה"ל עצמו, כפי שבאה לידי ביטוי בזמנו בוועדת-שפר, ניתן לוותר על 50% (!) מחיילי החובה. אין ספק שיש בנתונים אלה כדי להמחיש את הקמתו של צבא נקצועי-איכותי.