לא מכבר צפינו בסרט בשם "שומרי הסף". 5 ראשי שב"כ לשעבר התראיינו בו. קצת מוזר, חסר תקדים, אבל אני יכול לשער שכוונת כולם הייתה טובה: להראות כי יש בישראל דמוקרטיה והם עצמם "בני אדם" ולא מפקדים אכזריים של ארגון חשאי אפל. במאי הסרט, מצידו, ערך את הסרט בצורה חד-צדדית לחלוטין על-מנת לתת ביטוי להשקפתו השמאלנית -קיצונית.
והנה, ראש שב"כ מכהן מכניס למעשה את עצמו וכמה מפקודיו למלכודת תקשורתית של תוכנית "עובדה". מטרתה הברורה של התוכנית היא לרתק את הצופים, להפוך אותה לדרמה סוחפת, למסמך עיתונאי ייחודי. ומה מטרת ראש השב"כ? להלל ולשבח את הישגי ארגונו ב"צוק איתן", שלדעתו קופחו וזוהרם עומעם מול דברי השבח שהורעפו על צה"ל ואגף המודיעין שלו. "הוא רצה להרים את המורל של אנשי הארגון", באים ואומרים לנו, לדעתי, ראש השב"כ הפגין כאן שיקול דעת לקוי המעורר תמיהה. מדוע?
ראשית, מאימתי גוף חשאי מעלה את מוראל אנשיו דרך הופעה בתקשורת, ולא סתם תקשורת, אלא תוכנית שאין לו שום שליטה על עריכתה? זאת ממש התאבדות! אלף חכמים לא יוכלו למשות אבן שהושלכה למים הזורמים.
שנית, צריך היה להבין מראש שלדברים שיאמרו בתוכנית, ועוד ערוכים לצורך הדרמה וההישג העיתונאי, יהיה הד ציבורי, ובאופן הכי טבעי הם יעוררו ריב ומדון ו"התקפת נגד" של צה"ל
שלישית, השב"כ הוא האחראי העליון במדינת ישראל לביטחון מידע, מה שפעם קראו "ביטחון שדה".
והנה באים אנשיו וחושפים מה ידעו על חמאס, איך ידעו, מה היו הידיעות החשובות (בעיניהם), מה לא ידעו, מה חמאס יודע עליהם. מדובר בחשיפת מידע של העבר הקרוב ביותר, של העבר הכי טרי שעדיין מדמם; מדובר בחשיפת מידע על-ידי גורמי שב"כ מכהנים, לא ל"שעברים"; ומדובר בחשיפת מידע מול אנשי חמאס ש"מחר" עלולים לבצע פיגועים. אכן משהו ייחודי, פשוט לא מובן. ואי ההבנה גדלה שבעתיים נוכח העובדה שראש השב"כ הנוכחי הוא הרבה פחות פתוח לתקשורת מאשר קודמיו בתפקיד, וחרד לשמירת הסודיות.
רביעית, הדוגמה החינוכית. אנשי השב"כ, כמו כל אנשי קהילת המודיעין, מחונכים מהרגע הראשון לנצור את פיהם, להתייחס בחרדת קודש לשיטות עבודתם ולמידע שבידם. החינוך לכך הוא יום-יומי, רצוף, ובפסגתו עומדים המפקדים ברמות השונות, מהזוטרים עד לראש הארגון. ומה הדוגמה החינוכית שהם קבלו עכשיו מראש השירות שלהם? העיקר הפרסום, העיקר התהילה, ולעזאזל עם החשאיות, לעזאזל עם "אנשי הדממה". כבר אין דרכים להעלות מורל?
עולה שאלה, שלי אין עליה תשובה: מי אישר לראש השב"כ שאנשיו יופיעו בתוכנית? אם ראש הממשלה, שהוא הממונה הישיר על ראש השב"כ, אישר לו, אזי מדובר במעשה סכלות מאין כמותו של ראש הממשלה. אבל, אם ראש השב"כ לא ביקש אישור, אזי יש בכך משום קריאת תגר על ראש הממשלה. מצבו של ראש הממשלה עגום גם כך, כאשר ברקע המצב הביטחוני המתוח. מה יחליט בנוגע לראש השב"כ, אם אכן הוא לא ביקש אישור? ההחלטה בידו וכל עצה מיותרת.
ושתי הערות: האחת, נוגעת לצה"ל. לדעתי, מכתב הרמטכ"ל הפומבי לראש הממשלה היה בבחינת "over killing". אבל לבוא, כמו ראש שב"כ אחד לשעבר, ולהאשים את צה"ל "בצביעות", זאת ממש בושה וחרפה. השנייה נוגעת ל"התרעה למלחמה". הנושא כל כך מורכב במהותו, וטיעוני השב"כ כפי שעלה הרושם בתוכנית הם כל כך אוויליים וחסר שחר שאין טעם לעסוק בנושא. לצורך המחשה קלה אומר שהדברים על ה"התרעה" בינואר 2014, דומים לאמירה מפורסמת בעולם המודיעין: "אישה אחת (ותסלחנה לי הנשים) אמרה בשוק שעוד חצי שנה היא חושבת שלא יהיו דגים טריים בשוקתת".