המערכת הפוליטית של ישראל הגיעה למבוי סתום, ובמקום לעסוק ככל יכולתה במכלול העצום של הבעיות הבוערות של המדינה, היא עוסקת בניסיונות סרק לכופף ידיים של שותפי הקואליציה אלה לאלה.
כיפוף ידיים זה נשען על התלות המוחלטת של הקואליציה בכל מרכיביה - "אפס גמישות" - שמעניקה לכל אחד מהם זכות וטו בפועל על כל מרכיב אחר בתוכה. באופן זה הכשלת מהלכים של מרכיבי הקואליציה על-ידי מרכיבים אחרים, ומסעות "שהשחרה" הדדיים בהם מנסה כל מרכיב להוכיח שהוא "בסדר" ואילו האחרים הם ש"מכשילים" את כל היוזמות החיוביות שלו, היא כיום המשחק העיקרי והנפוץ ביותר בעיר. ברור שהציבור הוא שסובל בראש וראשונה ממציאות זו, אבל הנזק איננו רק מיידי וכספי ישיר, זהו נזק מערכתי ונזק מצטבר לאורך זמן. ככל שנמשך מצב זה, הכאוס מחמיר והנזקים הכוללים גדלים.
סקרים הם דבר נחמד, אבל הם רק סקרים. וכבר למדנו בבחירות האחרונות וגם בבחירות שלפניהן, שסקרים מבטאים מגמה אבל שגיאות משמעותיות בהם אינן נדירות ותוקפם קצר מועד. לכן, אסור להניח למערכת הכאוטית ממילא להתנהל כשהיא לא רק מנהלת מאבק פנימי בלתי-פוסק אלא כשהיא גם פוזלת לעבר הסקרים, ומנסה לסנכרן עצמה מולם, למרות הידיעה שהם אינם מוחלטים ואינם תקפים לאורך זמן.
"הרעשים" שמכניסות התנודות הלא הרמוניות הללו לתפקוד הרציונלי של המדינה, מהוים מקור נוסף לאנדרלמוסיה ניהולית והתנהלותית מיותרת. אסור למשוך את העגלה הלאומית והממשלתית באמצעות חמישה סוסים שלכל אחד מהם כיוון מועדף משלו, איסורים "מדאורייתא" משלו ופתרונות אולטימטיביים שברובם נוגדים את עמדות שותפיו הקואליציוניים; זה בלתי נסבל. חייבים לסנכרן בהרכב הממשלה, בהסכמים הקואליציוניים, ובדרכי ההתנהגות והניהול אחריות קולקטיבית אמיתית והסכמות בסיסיות על מטרות-יסוד משותפות, עדיפויות ודרכי מימוש.
המסקנה המתבקשת מתאור דברים זה, היא
שהגיע הזמן להפסיק את ההתלבטויות לגבי הצורך וההצדקה לבחירות חדשות - עכשיו זהו צורך אמיתי ודחוף. מאחר שהסיכוי לתקן את הקילקולים בקואליציה הנוכחית הוא אפסי, וניתן לגרור רגליים עוד מספר שבועות ואולי עוד מספר קטן של חודשים, הרי שלהנשמה מלאכותית זו אין תכלית.
הנסיונות החוזרים ונשנים לתקן כביכול את הקילקולים הם ניסיונות סרק. העגלה הזו עם הסוסים האלה אינה הולכת לשום מקום קונסטרוקטיבי. לכן, מה שנחוץ כיום, למרות המצבים המסובכים, למרות העלויות ולמרות ההערכות שהשינוי בבחירות נוספות לא יהיה מהפכני באופן מובהק, הוא מערכת בחירות מהירה, קצרה. במערכת זו,
אני מצפה מראש הממשלה, שלו יתרון ברור כמועמד לראש ממשלה על כל יריביו מהמפלגה וגם ממפלגות אחרות, הוא להציג לציבור שאלות מרכזיות ופתרונות מוצעים ולנסות לקבל עליהם מנדט ברור לביצוע.
השאלה המרכזית שראש הממשלה צריך להציג לציבור היא קבלת מנדט מובהק היה ויבחר להקים ממשלה ימנית ולנהל את המדינה על-פי מצע הליכוד לבחירות. המדיניות צריכה להיות תקיפה וקוהרנטית, מדיניות שבאה לטפל ביעילות באיומים הפנימיים והחיצוניים שבפניהם עומדת ישראל, ובסוגיות החברתיות-כלכליות המכבידות על חלקים רחבים בציבור, כגון: יוקר המחיה, ביטחון כלכלי, ושירותים ממלכתיים בתחומים מרכזיים כחינוך ובריאות.
מערכת בחירות זו צריכה לתת תשובה ברורה לשאלה איזו מדיניות תנקוט ישראל מול האיום הערבי מבית? לאחר השבועות האחרונים, ההתפרעויות בירושלים, במשולש, בגליל, ובבאר-שבע, זו כבר אינה שאלה של "האם?" אלא שאלה "עד כמה?".
חשוב מאוד שממשלה חדשה תעשה מאמץ רציני לרסן, למתן ואם צריך אפילו לדכא את התופעות להן היינו עדים בשבועות אלה, בטרם יהפוך המצב בין המגזרים לעוינות ואויבות. לקיטוב חמור אין צורך בהשתתפות כלל המגזר הערבי באירועים, די שעושה זאת פלג של כ-15%- 20% ממנו בפריסה ארצית רחבה, כפי שהולך ומסתמן כיום.
באחד מנאומיו האחרונים עסק כבר ראש הממשלה בסוגיית ההתרסה הערבית המקומית נגד המדינה, חוקיה ומוסדותיה, אבל אין די באמירה "מי שלא טוב כאן, שילך לשם...". אמירה זו צריך להעמיד באופן חותך ובמקרים הקיצוניים - לממש.
בארסנל של הימין לקראת בחירות חדשות, חסר נשק חשוב ביותר, הנשק הכלכלי-חברתי. אל לראש הממשלה להזניח היבט זה, משום שבו תלויה במידה רבה יכולתו לשקם את תדמיתו, ולמנף את כוחו הפוליטי לכלל כוח מרכזי מכריע. ממשלה שרוצה להתמודד בהצלחה מול האיומים המדיניים-אסטרטגיים, חייבת בתמיכה ציבורית רחבה.
וממשלה שרוצה בתמיכה ציבורית רחבה, חייבת להיות קשובה לציבור; הנושאים הכלכליים-חברתיים עומדים כיום במוקד העניין הציבורי, כמעט כמו הנושאים הביטחוניים-מדיניים. בכדי לשמור על ארץ-ישראל ועל ההתישבות מול גלי המלעיזים והמשטינים מבית ומבחוץ, הוא חייב חזית חזקה וקוהרנטית מבית.
הקושי העצום של ממשלה עתידית יהיה הצורך לטפל בעת ובעונה אחת בכל מרחב הבעיות, משום שמרכיבים רבים מדי שלו הוזנחו בשנים האחרונות ובמיוחד בממשלה הנוכחית, או נפלו קורבן לפוליטיקה מטופשת ופוליטיקאים חסרי-אחריות. כולם דיברו על מחויבותם לבוחרים ועסקו למעשה במעמדם הפוליטי.
במאבקו במרכז הליכוד, חייב ראש הממשלה להשתחרר מהתחושה שהמרכז הוא מטרד ולראות במושב הזדמנות לעצב את ההוויה החדשה שתדריך את ממשלתו הבאה ותשתף במעשים את חברי המרכז והמפלגה. לשם כך עליו להשיג את תמיכת המרכז
בשתי אסטרטגיות ניהול ושליטה משופרות:
א. שילוב מומחים שאינם ח"כים בתפקידי שרים במשרדים הדורשים רקע מקצועי ספציפי לשם ניהולם היעיל; ב. מאמץ חקיקתי מוגבר שיסדיר את הפרדת הרשויות במדינה, את מעמדם - חובותיהם וזכויותיהם של אזרחים ומתאזרחים במסגרת חוק הגירה חדש ושלם, ויכין לאישור במשאל-עם את החוקה הראשונה למדינת-ישראל. חוקה זו צריכה להתבסס על חוקי-היסוד שבתוקף ואלה שיכנסו לתוקף עד למועד הצגתה לאישור הציבור. החוקה חייבת לכלול בין היתר גם את חוק-יסוד גבולות המדינה, ואת הסדרת מערכת יחסי העבודה במשק - הפרדה ברורה בין הממשלה כנבחרת ציבור לנהל את המדינה, לבין גורמי הייצוג של העובדים (הסתדרויות עובדים וכו') שעיסוקם בתנאי העבודה והשכר של העובדים ותו לא.
אני מעריך שלרוב העם עמדות מדיניות ולאומיות ימניות. בשילוב עם חזרה של הליכוד לרגישות החברתית שאבדה לו, יש בצרוף שיווצר כדי להבטיח לו נצחון גדול יותר מזה שצופים כרגע הסקרים. הדבר תלוי בראש וראשונה בראש הממשלה וביכולתו לשנס מותניים ולהתעלות על חולשות אופי אחדות שלו. הוא זה שצריך להוביל את השינוי, לתחום את גבולותיו ולבסס אותו במצע המחודש של הליכוד.
ואז בהתיעצות ושיתוף עם מפלגות שלהן מכנה משותף רחב עם הליכוד, יוכל להציג לפני הציבור עסקת-חבילה להכרעתו במשאל-עם. הכרעה כזו תסיים רבים מוויכוחי הסרק
ותיתן בידי מוסדות המדינה גם סמכות וגם דירקטיבה כיצד לנהוג לעתיד לבוא.
דמוקרטיה איננה רק הענקת זכויות-יתר בתמיכת הבג"ץ ו"בצלם" למחבלים רוצחי יהודים. היא בראש וראשונה קבלת מנדט מהעם לבצע מדיניות ברורה, והוצאת המדיניות לפועל ללא היסוס ובלי להניח לאף אחד ולשום גורם לחבל בכך.
הערה:
הרצח בהר נוף - לקראת סיום כתיבת שורות אלה, שמעתי בטלוויזיה וקראתי באינטרנט על התקיפה שביצעו מחבלים פלשתינים נגד יהודים בבית כנסת בהר נוף, שבה נהרגו 5 אנשים ונפצעו 8 נוספים. אם היה מי שסבר שישראל אינה משדרת חולשה בהתנהלותה בעת האחרונה, זו תשובה מוחצת המזימה טענה זו. אם סבור מישהו, שללא תגובה חריפה ביותר של הממשלה על כל שלוחותיה נגד המפגעים, שולחיהם, תומכיהם ומסיתיהם, ניתן יהיה למנוע חידוש מעשי "תג מחיר" בעלי אופי ועוצמה דומים, לדעתי הוא משלה עצמו. רצח זה הוא עוד טון משקל על כדור השלג המתגלגל של עימות אלים שבפתח. על הממשלה לפעול ביד קשה במלוא ההיקף, בטרם יאלץ הציבור הישראלי להתחיל לדאוג לעצמו...