ישנו פסוק נפלא בתנ"ך שהפך גם לשיר: "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו". כלומר, אינך יכול לספר לשור לוקשים וסיפורי מעשיות על אדונו שקנה אותו ומגדל אותו, ובלתי אפשר לטמטם את השכל של החמור בבדיות על המתקן שממנו הוא אוכל. אבל מזה זמן רב נוכחתי לדעת שהבלתי אפשרי הופך לאפשרי בתקשורת (שלנו ובעולם, לפחות ברובה, עדיין לא בכולה) המלעיטה את קוראיה בסיפורי אלף לילה ולילה. על עצמי אני מעיד שאם אקרא כתבות ופרשנויות על נושאים שאין לי שמץ של ידע או הבנה בהם - דברי ההבל המצויים בהם יחלחלו איך שהוא לראשי.
אני רוצה כעת להביא בפניכם דוגמה חיה לכתבה בעיתון, שבדרך מקרה יש לי בקיאות בנושא שלה, ושהיא דומה למקרה בו מסוגלים לכתוב את המילה "נוח" בשבע שגיאות כתיב.
מדובר בכתבה בעמוד 26 בגיליון החדשות של
ידיעות אחרונות מ-3 דצמבר. הכותרת הענקית של הכתבה מושכת העין היא: "כתם על הכתר". כותרת המשנה היא: "שושלת שבורה: בן לא חוקי בעברה של משפחת המלוכה הבריטית". שתי תמונות גדולות וצבעוניות מעטרות את הכתבה: תמונה של מלכת אנגליה הנוכחית, אליזבט, ותמונת ציור של מלך אנגליה בסוף המאה ה-15, ריצ'רד השלישי. מלך זה, שמלך שנתיים ימים, זכה למחזה אלמותי מצד שקספיר שתארו כיציר הרוע והכעור, גיבן וצולע, רוצח ילדים וקרובים בדרכו לכס המלוכה. וכך הוא התקבע בתודעה ההיסטורית. בהדרגה, המחקרים ההיסטוריים על-אודותיו התחילו להראות דמות שונה לחלוטין; מציאת עצמותיו לפני מספר שנים ובדיקת דנ"א הוכיחו שלא היה גיבן ולא היה צולע. כל מי שמעוניין להכיר את הדמות "החדשה" של ריצ'רד השלישי, מוזמן לראות את הסדרה הנהדרת "המלכה הלבנה" ולקרוא את הספר בשם הזה.
ובכן, לפי הכתבה התבשרנו שבדיקות דנ"א נוספות העלו שבנו של ריצ'רד השלישי, ג'ון, אינו בנו, אלא תוצר של יחסים שקיימה אמו המלכה עם גבר אחר!.
אל תשאלו אותי איך ובאילו עצמות ערכו את הבדיקות ומה באמת הם הממצאים והמסקנות. מה שחשוב לענייננו הוא "נוח ושבע השגיאות שבכתבה":
- (ריצ'רד השלישי) "אחד המלכים והמצביאים הגדולים בתולדות בריטניה". קשקוש בלבוש. לא מלך גדול ולא מצביא גדול, ואפילו לא קטנצ'יק. אבל, יש לנו כאן דוגמה יפה איך בתקשורת לוקחים מישהו "קטן", "זבוב", ובמחי קלישאה הופכים אותו לפיל ענק. וכיצד יידע הקורא שאותו חביב תקשורת הוא למעשה "כלומניק"?
- "שושלת טיודור שאליה משתייך בית המלוכה הבריטי של ימינו היא השושלת של ג'ון (בנו של ריצ'רד השלישי ), והמלכה אליזבת היא היא צאצאית ישירה של ג'ון". 4 שגיאות במשפט אחד: בית המלוכה אינו משתייך לבית טיודור, אלא לבית האנובר הגרמני שקבל את המלוכה האנגלית בתחילת המאה ה-18 ואין לו שום קשר לריצ'רד השלישי; ריצ'רד השלישי השתייך לבית יורק, שמצידו השתייך לשושלת מלכי אנגליה מאז מחצית המאה ה-12 שנודעה בכינוי "הפלנטאג'ינט".
ריצ'רד השלישי היה אחרון מלכי ה"פלנטאג'ינט; לבית טיודור אין שום קשר לריצ'רד השלישי, שום כלום. ראשיתו במלך אדוארד השביעי שהביס בקרב את ריצ'רד השלישי סופו בתחילת המאה ה-17 עם מותה של אליזבט הראשונה ; למלך ריצ'רד השלישי לא היה שום יורש חוקי. בנו החוקי מאשתו אן מת כילד קטן. נקודה! ולכן, להגיד ש"המלכה אליזבט השנייה היא צאצאית ישירה של גו'ן", זה הבל הבלים כמו שכבר אמר קוהלת.
אז מי הוא אותו ג'ון? לריצרד השלישי היו בן ובת ממזרים מתקופת נעוריו. שם האחד ג'ון ושם השנייה קתרין. האימהות לא ידועות . כאשר ריצ'רד הומלך הוא מינה את ג'ון למושל העיר קאלה, בצרפת, שהייתה אז שייכת לאנגליה. משערים שהוצא להורג ב-1499 ע"י בית טיודור.
ההיסטוריה מספקת לנו סיפורים נפלאים, וגם סרטים מרתקים, והרבה לקחי חיים (לא על-פי משנתו של פרס שמתנגד ללימוד ההיסטוריה). גם התקשורת שלנו מלאה בסיפורים ורשימות ופרשנויות ורכילויות. מה מהם צ'יזבטים? כמה גרמים של עובדות נכונות יש בהם? מה שלי די ברור הוא שהבורות הפכה אצלנו בתקשורת (לא בכולה!!) לנכסי צאן ברזל .