'לונדון את קירשנבאום' בערוץ 10 (23.11) שוחחו עם אליעזר יערי (לשעבר מנכ"ל "הקרן החדשה") על ירושלים וזימנו לי חוויה נדירה: למרות שלבי בימין והם בסוף שמאל, הסכמתי כמעט לכל מילה שלהם.
יערי, כדבריו, "הזדעק" לאולפן להתריע על ניתוק היציאות משכונת צור-באהר בבלוקים מבטון, לבד מפתח אחד: "אחרי כמעט 50 שנה הגבול נסגר!". יערי, שמכיר רבים בשכונה ("המורה, המדען, רופא השיניים, מוכר הפלפל, האופה") כעס מאוד, וגם המראיינים צקצקו בלשונם. מוזר. מהם - ציפיתי לשמוע דווקא את ההפך - תרועות גיל, על שסוף-סוף זכו לראות את ראשית התגשמות חלומם הרטוב - חלוקת ירושלים! כי איך אפשר לחלק מבלי לנתק?
לפי יערי, יהודים וערבים מעורבים מאוד בירושלים, וזה ההפך מהשאלה המתגרה שבאה בדרך כלל מצד שמאל - 'מתי היית לאחרונה בשועפט?!'
יערי סיפר לצופים, למשל, שצור-באהר מתמחה בתעבורה וכל הסעות בתי הספר של עיריית ירושלים, 180 אוטובוסים ומאות נהגים, הם בידי חברת "צורים" (על שם...צור-באהר). לדבריו, הערבים "משולבים לחלוטין בתוך החברה של מערב ירושלים", 65% מהם עובדים במערב העיר,"שתלויה לחלוטין במזרחה". בית החולים 'שערי צדק' "לא יכול להתקיים יום אחד בלי העובדים הערבים, מהרופאים ועד אחרון הפועלים". 310,000 ערבים יש בעיר והם מהווים 40% מכלל התושבים. מדינה דו-לאומית? "הנה המודל!" יערי דיבר בהתפעלות על אחד 'נאסים אבו-תיר' (משפחה לא בלתי ידועה לחמאס...), טכנאי טלוויזיה מטעם "יס", המשרת מוצבי צה"ל והתנחלויות בסביבה, ובכל מקום מתקבל בשמחה:" נאסים הגיע!"
יערי ומראייניו ביקרו קשות את ההזנחה והקיפוח של השכונות הערביות, וגם לונדון ידע לספר על ערבים תושבים ארעיים "שעובדים בתוך הממשלה בתפקידים בכירים, ובהייטק".
אחר הדברים האלה הוא קרא בייאוש "באיזה קלות חילקו את העיר!" והשאיר את הצופים תמהים, כיצד מתכוון הוא להפוך את ירושלים המזרחית לבירת פלשתין מ ב ל י לחלק את העיר?!
למצדדים בשלמות העיר תחת שלטון ישראל תרם יערי חזרה לפרופורציות הנכונות בשיפוטנו את החברה הערבית. המסיתים, המחבלים והפוליטיקאים הערבים זורעים שנאה, פחד וריחוק בין האוכלוסיות במאמץ למחוק את המציאות האחרת, של נכונות לדו-קיום, שאף היא קיימת בין הערבים, אך אין לה פה ואין לה הנהגה.
כנראה, שיערי לא הרגיש כלל שבסאב-טקסט, בין השיטין של דבריו, הוא השמיע - אף שלא מרצונו - שיר הלל לרעיון ארץ ישראל השלמה. שהרי ההשתלבות בין מזרח ומערב העיר, אותה יערי תיאר ונגד ניתוקה התקומם, קרמה עור וגידים תחת שלטון ישראל - ללא "תהליך שלום", ללא מו"מ והסכם והעיקר - ללא "וויתורים כואבים" ליהודים. יערי התלונן גם על ניתוק ערביי ירושלים, שיש להם גישה חופשית לכל חלקי ישראל, מערביי יו"ש. כדאי לו להיזהר בדבריו. חבריו עוד עלולים להאשימו בהטפה לסיפוח "הגדה" לישראל!
בינתיים התבשרנו, שנציגי צור-באהר התחייבו לדאוג לשקט והמשטרה הסירה את החסימות . מפעל ירושלים המאוחדת יעבור גם את המשבר הזה.
תובנה מעניינת: אלה החפצים להחזיר את המחסומים ולנתק את קשרי העבודה והמסחר - מהיכן הם באים? משני המחנות. בימין הקיצוני, מי שקורא לניתוק ולהפרדה שוכח שבכך הוא גם דוחף לחלוקת הארץ. והשמאל מתעלם מן האסון הכלכלי, המדיני וההומניטרי שיבוא על בני טיפוחיו הערבים אם יפיל אותם לתוך זרועותיה של מדינה פלשתינית טרוריסטית ואחת היא, אם מדגם פתח, חמאס או דאעש.