האם יכול להיות שהחלטתו של
בנימין נתניהו לפזר את הכנסת וללכת לבחירות לא נבעה מניסיון ה"פוטש" של יריביו-שותפיו, אם היה או לא היה, אלא מהערכתו, כי כאשר יבחר מחדש לתפקיד ראש ה
ממשלה הוא יהיה זקוק לממשלה יציבה ולא מעורערת, כדי שיוכל לקבל, בתמיכה מקיר לקיר, החלטה הרת-גורל: האם לתקוף את אירן המתגרענת לפני שיהיה מאוחר מדי?
או אולי מהלך הבחירות המפתיע הזה נבע משאיפתו של בנימין נתניהו להמשיך לכהן כראש הממשלה, ורצונו זה הינו כה עז וחששותיו מהפסד כל כך חמורים, עד שהחליט להציב את נושא האיום הגרעיני האירני - ולא את נושאי הכלכלה והחברה - במרכז קמפיין מערכת הבחירות שכבר החלה, אולי אפילו כסיסמת בחירות מובילה.
הזמן הקובע לקבלת החלטה ישראלית בנושא תקיפת אירן הוא יוני 2015 - המועד שבו אמור להסתיים תוקפו של הסכם הביניים החדש שחתמו מעצמות המערב עם אירן ונראה, כי הסיכויים להארכתו הנוספת קלושים. לכן נראה שביוני עלולה ישראל לעמוד בפני החלטה כבדת משקל: האם הגיע הזמן הנכון לשגר תקיפה אווירית על היעדים הגרעיניים האירניים.
מבחינת לוח הזמנים הזה יכול מאוד להיות שיהיה זה הגיוני שנושא תקיפת אירן המתגרענת יעמוד במרכז הקמפיין של הליכוד וכי נתניהו - המקווה לניצחון בבחירות - כבר הנחה את מערכת הביטחון להתחיל בהכנות משמעותיות לקראת פעולה ביוני, כאשר לצדו מכהנת ממשלה יציבה וממושמעת. וזו אולי הסיבה להזרמה הכמעט בלתי מוגבלת של עוד מיליארדים לתקציב הביטחון.
בנושא האירני קיימות מספר שאלות יסוד חשובות. האחת: באיזה טווח זמן תצליח אירן לפתח נשק גרעיני מבצעי שאותו תוכל להנחית על "מדינות אויב" כמו ישראל. השנייה: מה האפשרויות הישראליות להנחתת מהלומת-מנע על מתקני הגרעין באירן.
כיוון שישראל אינה חושפת את תוכניותיה המבצעיות בתחום האירני מנסים גורמים מודיעיניים בעולם להציע הערכות מושכלות שיציגו את האופציות האפשריות הניצבות בפני ישראל. אחת ההערכות היורדות עד לפרטי הפרטים של אפשרויות התקיפה הישראלית - יעדים אטומיים משמעותיים ונתיבי הגעה למטרה וחזרה ממנה - הוכנה ב"מרכז האמריקני למחקרים אסטרטגיים בינלאומיים" שראתה אור לא מכבר.
השאלה הראשונה שמציב המחקר היא: איזה אתרי גרעין אירניים חשוב לישראל לתקוף במטרה להביא לבלימה מוחלטת של ההתחמשות הגרעינית האירנית, או לפחות במטרה לעכב את אפשרויות מימוש האופציה הגרעינית במספר שנים. המחקר מציג שלוש מטרות שעשויות להיות יעדי התקיפה הישראלית: המתקנים להעשרת אורניום בנתנז; המרכז לטכנולוגיה גרעינית באיספהן; הכור הגרעיני באראק.
המחקר מעריך כי מהלומה ישראלית אווירית נגד אתרי הגרעין באירן אפשרית דרך נתיב טיסה המתחיל במפגש הגבולות שבין טורקיה לסוריה, עובר לאורך הגבול הטורקי-סורי, ומשם פונה אל המטרות באירן. החזרה לישראל אמורה להתבצע באותו נתיב. כדי להשיג תוצאות טובות לתקיפה, טוען המחקר, חייבת ישראל להשתמש במטוסי קרב-הפצצה, שיתודלקו באוויר בדרך אל היעד. למרות שהמסלול התיאורטי הזה מופיע במסגרת המחקר כלל לא בטוח שבמערכת היחסים העוינת בין ישראל לטורקיה תתאפשר תנועה אווירית צבאית ישראלית בנתיב זה.
המחקר מציג גם אופציית פעולה אחרת שלפיה ישראל תתקוף מטרות גרעיניות באירן באמצעות שיגור טילים בליסטיים מדגם יריחו 3. היתרון של תקיפה כזו, קובע המחקר הוא ברור: לאירן אין מערכת הגנה מפני מתקפת טילים בליסטיים. יתרון נוסף: בשיטה זו יצומצם ביותר הנזק שעלול להיגרם לחיל-האוויר הישראלי אם יופעל עצמאית במסלול התקפי אווירי בדרך אל היעדים האירניים ובחזרה מהם לישראל.
אופציה נוספת המוצגת במחקר עוסקת באפשרות של תקיפה במקביל - אווירית, יבשתית אוו ימית - של הכור הגרעיני בבושהאר. פרט לפגיעה חמורה בכושר הייצור של החשמל באירן כתוצאה מהרס הכור מציג המחקר גם את ההיקף הכבד של הנזקים הסביבתיים. פיצוץ הכור הפעיל בבושהאר - טוען המחקר - יעלה אל האטמוספירה כמות משמעותית של חומרים רדיואקטיביים המסוכנים לאדם. הנפגעים הישירים והעיקריים מהקרינה הרדיואקטיבית יהיו תושבי בחריין, קטר ואיחוד האמירויות הערביות.
להערכת המחקר ברור כי כל מתקפה ישראלית תגרור אחריה תגובה התקפית אירנית באמצעות שיגור טילים בליסטיים מדגם שיהאב-3 נושאי ראשי חץ קונבציונליים לעבר תל אביב, מרכזים צבאיים ואזרחיים אחרים בישראל, וכן לעבר אתרים "חשודים" כמתקני הגרעין הישראלים. המחקר מעריך גם, כי לעזרתה של אירן, אם תותקף, יעמדו גורמים איסלאמיים כמו חיזבאללה וחמאס, שישגרו לעבר ישראל אלפי טילים משטחה של לבנון ומרצועת עזה. המשמעות הברורה של סיטואציה כזו תהיה - סכנה של מלחמה חדשה שישראל אינה זקוקה לה ואולי אפילו תתקשה לעמוד בה.
אם אומנם יחשוף נתניהו במסגרת הקמפיין את הכוונה לפעול על-פי התרחיש ההתקפי המתואר כאן יכול להיות שהתמיכה בו במחנה הימין הישראלי תורחב מהחזוי, אבל ההימור בהחלטה מן הסוג הזה גדול מדי משני טעמים. האחד - ברגע שקמפיין "אטומי" יעלה לאוויר העולם לפני יום הבחירות, יוצג נתניהו על-ידי כול מתנגדיו בישראל ובעולם כ"מחרחר מלחמה" וכאדם המוכן להסתכן ללא גבול רק כדי לשרוד בשלטון, דבר שעלול להוביל לתוצאה אלקטורלית הפוכה מזו שהוא צופה להשיג ביום הבוחר.
השני - צעדים מזיקים מאוד לישראל צפויים להגיע מכיוון הבית הלבן של הנשיא אובמה ומכל מדינות השוק האירופי המשותף, שני גורמים רבי משמעות המסוגלים להכריז על ישראל של נתניהו כ"מדינה מצורעת" שצריך להטיל עליה חרם בינלאומי בתחומים פוליטיים וכלכליים, חרם שבהחלט יוכל לפגוע קשות בסיכויי הניצחון של מחנה הימין בהנהגתו של נתניהו ובאפשרויות קיומה היציב של ישראל בעתיד.
סביר מאוד להניח, כי את כול השיקולים האלה מבין נתניהו היטב ולוקח אותם בחשבון, אבל השאלה אם בסופו של יום ימנע או לא ימנע מהשקת קמפיין בחירות "אטומי", תלויה רק בעוצמת שאיפתו להיבחר מחדש ומרצונו להירשם בדפי ההיסטוריה כמנהיג שהציל את ישראל מהאיום הקיומי.