בדף הפייסבוק שלו נימק נתניהו את החלטתו לשחרר רוצחים בכך שכמו שהפסקת מבצע עמוד ענן באיבו הייתה רעיון מוצלח, כך גם שחרור הרוצחים הוא רעיון מוצלח למרות שרוב הציבור עדיין לא מבין את היתרונות. וכך כתב נתניהו בפייסבוק לפני התחלת שחרור הרוצחים:
"ראשי
ממשלה נדרשים מעת לעת לקבל החלטות בניגוד לדעת הקהל כשהדבר חשוב למדינה... בעת הזאת נראה לי חשוב ביותר שמדינת ישראל תיכנס לתהליך מדיני... הסכמתי לשחרר 104 פלשתינים במנות קצובות אחרי תחילת המשא-ומתן ובהתאם לנסיבות התקדמותו... לפעמים ההחלטה הנדרשת היא קשה במיוחד כשרוב הציבור מתנגד לה.
כך החלטתי לסיים את מבצע עמוד ענן לאחר שחוסל רב-המחבלים אחמד ג׳עברי ולאחר המכות הקשות שספגו חמאס וארגוני הטרור מידי צה״ל. קיבלתי את ההחלטה לסיים את המבצע למרות שרוב הציבור צידד בהמשך הפעולה, דבר שהיה מצריך כניסה קרקעית לרצועת עזה. כראש הממשלה חשבתי שיעד ההרתעה הושג בעיקרו על-ידי הפעולות הנחושות שביצענו. היום, כשנה אחרי מבצע עמוד ענן, אנו עדים למצב השקט ביותר בדרום מזה יותר מעשור".
כשנה אחרי כתיבת המכתב נפתח מבצע צוק איתן ואכן ההשוואה שעשה נתניהו בין שתי החלטותיו היא מדויקת. בשתיהן הוכח שהוא לא מסוגל לקרוא נכון את המציאות.
לעומת נתניהו,
משה פייגלין הצביע נגד תקציב המדינה לשנת 2014 כדי למנוע את שחרור המחבלים, למרות שבקואליציה זעמו עליו והוא שילם מחיר פוליטי על ההתנגדות לתקציב. לפייגלין היה ברור ששחרור רוצחים הוא גזר דיו מוות למספר לא ידוע של יהודים ולכן היה מוכן לשלם את המחיר. לצערנו משה פייגלין צדק לחלוטין.
כעת, כאשר המציאות הוכיחה מי מבין המנהיגים צודק, בפריימריז הקרובים אפשר להמשיך ולבחור במנהיג שטועה שוב ושוב ולצערנו מסתמא יטעה שוב בעתיד או להחליף דרך ולבחור בפייגלין האיש שקורא נכון את המציאות.