תנועת חמאס איננה ששה להיכנס לעימות צבאי עם ישראל בטווח הזמן הקרוב ויש לה סדרי עדיפויות משלה כפי שהבהיר השבוע ד"ר מוסא אבו מרזוק, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס.
עם זאת היא איננה מוציאה את העימות הצבאי עם ישראל מכלל אפשרות. ח'ליל אלחיה, חבר הלשכה המדינית הזהיר השבוע כי העיכוב המתמשך בשיקום רצועת עזה עלול להביא לפיצוץ.
המצב הפנימי:
במישור הפנים פלשתיני היא סובלת משתי בעיות עיקריות: שיקום מקרטע של רצועת עזה לאחר מבצע "צוק איתן" ולחץ פנימי של יותר ממאה אלף תושבים שנותרו ללא קורת גג ומבוי סתום בשיחות הפיוס עם הרשות הפלשתינית.
כדי לתרץ את מצוקתה היא מטילה את האחריות למצב ברצועה על ממשלת ההסכמה הלאומית בראשותו של ראמי חמדאללה ומאשימה אותה בחוסר תפקוד ומחדלים בכל הקשור בטיפול ברצועת עזה.
בימים האחרונים הקים ראש הממשלה הפלשתיני ראמי חמדאללה ועדה שתקבל את האחריות על המעברים ברצועת עזה כדי לנסות ולקדם את תהליך השיקום, אולם תנועת חמאס הזדרזה להודיע באמצעות דוברה פווזי ברהום כי "כל ועדה כזו צריכה להיות משותפת עם חמאס". מקורות בחמאס מבהירים כי היא איננה מוכנה לאפשר שום דריסת רגל לרשות הפלשתינית ברצועה שתתפרש, אפילו באופן סמלי, כחזרת הרשות הפלשתינית לעזה.
עסקת חילופי שבויים?
בימים האחרונים משקיעים בכירי התנועה מאמץ במישור התעמולתי והמלחמה הפסיכולוגית וטוענים כי בידיהם קלפי מיקוח מול ישראל.
מחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית טען בראיון לערוץ "אל-אקצה" כי "בידי תנועתו שבויים ישראלים וכי היא מעוניינת בעסקת חילופי שבויים מכובדת למרות האדישות שישראל מפגינה כלפי השבויים בשבי חמאס".
ככל הנראה מדובר בניסיון של חמאס למקסם הישגים ממבצע "צוק איתן" באמצעות עסקה עם ישראל על שחרור אסירים ביטחוניים תמורת חלקי גופות של חיילי צה"ל שחמאס מחזיקה בהם.
התחום המדיני:
במישור המדיני נסמכת תנועת החמאס על הברית שלה עם קטר ועם טורקיה, בשבועות האחרונים היא הצליחה לשקם את היחסים עם אירן לאחר נתק של כשלוש שנים. הזרז לשיקום היחסים שנפגעו בגלל עמדת חמאס בנושא הסורי היה מבצע "צוק איתן".
באחרונה ביקרה בטהרן משלחת של חמאס ובקרוב יבקר באירן ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית וייפגש למפגש מסכם עם ההנהגה האירנית כדי להחזיר את היחסים לקדמותם במלואם.
חמאס שואבת עידוד מהחלטת בית הדין לצדק באירופה להוציא אותה מרשימת ארגוני הטרור ומציגה זאת כהישג מדיני שלה. הבעיה העיקרית מבחינתה בתחום המדיני והביטחוני היא בקשר עם מצרים.
בתנועת חמאס מבינים כי הצורך הדחוף שלה הוא לשקם את היחסים עם מצרים אשר איננה נענית עד כה לחיזורים של חמאס. הנשיא המצרי עבד אלפתאח א-סיסי רואה בחמאס אויב וחלק בלתי נפרד מתנועת "האחים מוסלמים" שעליה הכריז כתנועת טרור.
א-סיסי נקט בשורה של צעדים כדי לבודד את חמאס ולהדק את המצור על הרצועה בעקבות מעורבותה של חמאס בפיגועים שעשה ארגון "אנצאר בית אלמקדס" בחצי האי סיני נגד חיילים מצרים. הנשיא המצרי השעה את החסות המצרית למשא-ומתן בין המשלחת הפלשתינית למשלחת ישראל על יישום הפסקת האש לאחר מבצע "צוק איתן", סגר את מעבר רפיח והקים אזור חיץ גדול לאורך הגבול עם רצועת עזה כדי להפסיק את תופעת ההברחות אל הרצועה וממנה.
מקורות בחמאס מסרו כי מנהיגי התנועה ינסו לנצל את הפיוס האחרון בין מצרים לקטר כדי לנסות ולשפר את היחסים עם מצרים בתיווך קטרי.
המצוקה הכספית:
בתנועת חמאס תולים תקוות רבות בחידוש הקשר עם אירן ובכך שהדבר יפתור את המצוקה הכספית שלה שכן המימון שלה נשען בשלוש השנים האחרונות על גביית דמי חבר קבועים ותרומות מידידיה במדינות העולם.
מקורות בחמאס מעריכים את הסיוע האירני שניתן לתנועה בתקופת הזוהר של היחסים ביניהן נאמד בסכום של כ 24 מיליון דולר לחודש.
ההערכה בחמאס היא כי אירן תחדש בקרוב מאוד את הסיוע הכספי לתנועה נוכח הצהרות של מנהיגים בצמרת האירנית כי "אירן מוכנה לספק כל מה שדרוש להתנגדות הפלשתינית".
חמאס שואפת לשקם במהירות את יכולותיה הצבאיות שנפגעו במבצע "צוק איתן" דבר שיציב אותה שוב כשחקן חזק מול ישראל וכגורם שיכול לערער את היציבות האזורית. את השיקום הזה היא יכולה להשיג בעקבות שיפור יחסיה עם אירן.