סוד גלוי הוא כי לאורך שנים נרשמו בתולדות מערכת בתי המשפט בארגנטינה מקרים רבים של העלמת ראיות או השמדתן כתוצאה מהצתות מסתוריות, חדירה בלתי צפוייה של מי גשמים לארכיונים ומרעין בישין אחרים.
השבוע נרשם שיא חדש ומצמרר בשל חומרתו, כשהתובע המיוחד אלברטו ניסמן - שֶמוּנָה לפני כעשור לחקור את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, אמי"ה, ב-1994, שגרם למותם של 85 איש ולפציעתם של יותר מ-300 - נמצא מת בדירתו מירייה ברקתו. מסגר שהוזעק לפרוץ לדירתו גילה שדלתה לא הייתה נעולה, ובמועד המשוער של הירי אף אחד מעשרת המאבטחים שהצמידה לניסמן המשטרה לא נכח בבניין.
ניסמן עמד להופיע למחרת יום מותו בפני חברי הקונגרס הארגנטיני כדי להציג לנבחרים, באמצעות מסמך המכיל 298 עמודים שלוו ב-331 קלטות של שיחות טלפון, מסכת של מעשים פליליים לכאורה שביצעו נשיאת ארגנטינה קריסטינה קירשנר ושר החוץ הקטור טימרמן, שנועדו לטייח את אשמתם ולהביא לזיכויים של 5 חשודים אירניים, שלהם מיוחס ייזום הפיגוע ושלפני שבע שנים הוציא נגדם האינטרפול פקודות מעצר.
בספטמבר 2004 מינה נשיא ארגנטינה דאז נסטור קירשנר את ניסמן לחקור את אירועי הפיגוע, והוא החל לפעול בראש צוות של 60 חוקרים שהועמדו לרשותו אך ורק כדי לחקור את אירועי אמי"ה. נסטור קירשנר שקיים בשעתו מערכת קשרים הדוקים עם ממשלת ארצות-הברית ועם ראשי הקהילות היהודיות ביבשת אמריקה, גילה עניין אמיתי בחשיפת מבצעי-הפיגוע. הוא סלל לניסמן את הדרך לשיתוף פעולה של ארגנטינה עם טובי שירותי-המודיעין בעולם, ולפי מקורות זרים - גם עם המוסד הישראלי, כדי לפענח את נסיבות הפיגוע שנחשב, בשל ממדיו, לאסון הגדול ביותר לעם היהודי אחרי השואה.
סימני שאלה רבים
ניסמן וצוותו הגישו לבית המשפט בבואנוס איירס את מסקנות חקירתם. זו סימנה 5 מראשי המשטר באירן כאחראים לתכנון הפיגוע הקטלני ולביצועו באמצעות ארגון חיזבאללה, יחד עם שורה של חשודים מקומיים. האירנים נקראו להעיד בפני בית המשפט ולהשיב להאשמות, ואחרי שלא הופיעו, פנתה ארגנטינה, ביוזמתו של ניסמן, לארגון האינטרפול, שהוציא נגד החשודים צווי מעצר בינלאומיים שפורסמו בדפים האדומים בעולם מאז 2007 ומופיעים בהם עד היום.
הנשיא קירשנר שכיהן בתפקידו עד אותה שנה הפסיק לחלוטין את הקשרים הדיפלומטיים עם אירן ואת קשרי הסחר עמה. הדיפלומטים האירניים עזבו את ארגנטינה בהותירם את נספח התרבות מוחסן רבאני כמיופה הכוח של אירן. קריסטינה קירשנר שנבחרה לנשיאות אחרי פרישת בעלה מהחיים הפוליטיים, החלה לטפח מחדש של הקשרים בין ארגנטינה ואירן בהשפעתו של ידידה הוגו צ'אבס, שהיה אז נשיאה של ונצואלה ובעל הברית העיקרי של מחמוד
אחמדינג'אד באמריקה הלטינית. מאז בחירתו של אחמדינג'אד לראש ממשלת אירן באוגוסט 2005, אימצה אירן מדיניות של העמקת פעילותה באמריקה הלטינית כחלק מהאסטרטגיה הגלובלית שלה לקידום קשריה הכלכליים של אירן בתחומי האנרגיה, הנפט והמחצבים. יכולתה של אירן לפעול בחופשיות בדרום אמריקה שימשה גם לעקיפת הסנקציות שהוטלו עליה.
ב-2010, זמן קצר לאחר מותו של נסטור קירשנר, התרחש משבר אנרגיה בארגנטינה. קריסטינה, שהייתה אז נשיאה, פנתה לאירן, חרף ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, וביקשה ממנה לספק לה נפט בתמורה לחיטה. אירן, שמנצלת כל הזדמנות להרחבת דריסת-הרגל שלה ביבשת הלטינית ולביסוס נוכחותה והשפעתה המדינית, התרבותית והדתית, איתרה את ההזדמנות שזימנה לה בקשה זו לפעול מארגנטינה, ובעיקר - לחזק את מעמדה במשולש הגבולות של ארגנטינה עם ברזיל ופרגוואי שהוא גן העדן של מבריחי כספים, סמים ונשק לפעילי חיזבאללה. ואילו בבואנוס איירס מהווה ההזמנה לאירן להפעיל את הקהילה השיעית-לבנונית הגדולה לפעילות התודעתית האירנית הענפה.
ואכן, אירן מקיימת באמריקה הלטינית פעילות כזו שביטוייה רבים: מימון הקמתם של מסגדים ומרכזים תרבותיים דתיים רבים, תרגום לספרדית של ספרים וחומר אידיאולוגי והפצתם באמריקה הלטינית, ואף הפעלה של ערוץ טלוויזיה בספרדית המשדר 24 שעות ביממה, לצד אתרי אינטרנט רבים בשפה הספרדית.
שר החוץ הארגנטיני יהודי הקטור טימרמן החל עוד ב-2010 לקיים סדרת פגישות עם נציגים דיפלומטיים אירניים מחוץ לארגנטינה. הללו תבעו ממנו את הסרת שמותיהם של ראשי המשטר באירן המבוקשים לעדות בארגנטינה על-ידי האינטרפול, בטענה כי צווי המעצר מונעים מהם לנוע בחופשיות במדינות רבות בעולם. שיחות חשאיות אלו הביאו לחתימת מזכר-הבנה בין ארגנטינה ואירן באתיופיה בספטמבר 2014. במסגרתו סוכם על הקמתה של "ועדת אמת", שתבחן מחדש את יחסי אירן-ארגנטינה, ובכללם את הסרת בקשות-המעצר הנ"ל עד לסיום הבירורים בנושא.
במקביל לשיחותיו של טימרמן, החל חורחה ח'לילי, סוחר ומנהיג שיעי דתי בבואנוס איירס, לחפש "ידיד" לקהילה שייקל על מאמיניו הנרדפים על-ידי המשטרה, שלדבריו סוחטת מהם כספים רבים ומשבשת את עבודתם. ח'לילי יצר קשר עם רמון אלן - בכיר במשרד לענייני מודיעין של ארגנטינה שנמנה עם החוג הקרוב לנשיאה קירשנר. לפי ההקלטות שהתובע ניסמן הצליח לאסוף, אלן מסר מידע לח'לילי, שהעביר אותו למפעילו האירני מוחסן רבאני. המידע הכיל פרטים מ
מקור ראשון על הנעשה במשכן הנשיאה, ואף פרטים על מצב בריאותה של הנשיאה וביקוריה אצל רופאים ובבתי חולים. לפי המייצג לקונגרס שהכין ניסמן, האירנים יצרו קשר גם עם אישים פוליטיים ארגנטיניים המקורבים לנשיאה, שהוביל בסופו של דבר לגיבוש מערכת דיפלומטיה ומודיעין מקבילה שפעלה בשירות האירנים, כאילו מדובר במועדון ספורט, באיגוד מקצועי או בארגון פשע.
כדי לבסס את טיעוניו, הסתייע ניסמן בהקלטות לשיחות טלפון שביצעו גורמים במשרד לענייני המודיעין של ארגנטינה הכפוף ישירות לנשיאה, שלא השלימו עם צעדיהם של קריסטינה וטימרמן. משיחות אלו עולה שקירשנר נותנת את הפקודות ומעודכנת בנעשה בכל הקשור לפעילות עם אירן.
הנשיאה הארגנטינית ומקורביה ניסו לבנות גירסה חדשה לפיגוע באמי"ה, כדי למלא את הבטחתה לאירן לכסות על ההאשמות נגד בחיריה ואף לבטלן. ניסמן חשף דפוסי פעולה של קירשנר ושל שר החוץ שלה שנעשו לכאורה בחשאי, ועל כך ושילם התובע בחייו.
מותו מעורר סימני שאלה רבים
אמריקה הלטינית מהווה כר אטרקטיבי לפעילותם של אירן וחיזבאללה בתחומי הטרור החתרני, ולא מן הנמנע כי היו מעורבים במותו של ניסמן שעות ספורות לפני הופעתו בפני קונגרס הארגנטיני.
נוכח הסערה הציבורית שקמה בעקבות האירוע וההפגנות הרבות בערי ארגנטינה שכוונו נגד הנשיאה, התיר בית המשפט העליון של ארגנטינה לפרסם את הנוסח המלא של הדוח של ניסמן לקונגרס ואילו הקלטות של ההאזנות שמורות בכספת של בית המשפט העליון של ארגנטינה.
העיתון The Teheran Times היוצא לאור באנגלית באירן התייחס אף הוא למותו של ניסמן וטען כי האשמותיו מגוחכות, וכי בסך-הכל מדובר בהתאבדות של אויב מוצהר של אירן שדאג להפיץ שקרים ציוניים והאשמות שווא.