לפני זמן קצר הוזמן ראש ממשלת בריטניה קמרון לוושינגטון על-ידי הנשיא אובמה, כדי לעזור לנשיא לשכנע את הקונגרס לבל יטיל האחרון סנקציות נוספות על אירן. הזמנתו התקבלה בסבר פנים יפות וברצון על-ידי כל סיעות הבית שלו בלונדון. קמרון הוא ידיד אמת של ארה"ב. ראש ממשלת בריטניה עומד לפני בחירות בארצו, איש במדינתו לא פצה פיו ולא צפצף על מועד הנסיעה הזה. לדעת הבריטים, הזמנתו הינה בעיתה. וגם מבחינתו של אובמה כמובן. כי אכן נוצרה בקונגרס אווירה של אי-שביעות רצון מהתפתחות המהלכים במו"מ עם אירן.
קבוצת צירים רפובליקנים ודמוקרטים הביעו דאגה מתוכנו המסתמן של ההסכם וגם מן העובדה כי הוא מותיר למעשה לאירן להיות מדינת סף גרעינית (מצב אליו היא מתקרבת במהירות), ועוד כשהיא מצוידת בגושפנקה מדינית בינלאומית. כל זאת תמורת הסרה מלאה של הסנקציות הכבדות מאוד, המוטלות עליה עכשיו, ולזכות אותה סופסוף בהרבה מאוד אוויר כלכלי לנשימה...
לישראל בעיה מורכבת, ההולכת והופכת להיות קיומית ממש. אירן כמדינת סף גרעינית תגביל מאוד את יכולת התגובה של ישראל, במיוחד כנגד פרובוקציות מצד ארגוני טרור כמו החמאס והחיזבאללה. ההרתעה השולטת כיום במערכת היחסים המורכבת בינינו לבין ארגוני הטרור הנזכרים, תפחת עד מאוד. הירידה הצפויה במשקלה הפוליטי של ישראל משחקת אף היא תפקיד בתשבץ המורכב הזה. בהעדר גיבוי מדיני במיוחד בארה"ב ובאירופה, יקשה על ישראל לנהל שוב מערכה נוסח צוק איתן במהלך השנים הבאות.
נתניהו הוזמן על-ידי קבוצה מעורבת של חברי סנאט דמוקרטיים ורפובליקניים, להופיע בסנאט ולהסביר מדוע ההסדר המסתמן איננו טוב ואף מזיק, לא רק לישראל אלא גם לבעלות בריתה. הוא יביא באמתחתו סיפור "טרי" יחסית: צילומים שימחישו את התחמשותה של אירן גם בטילים כבדים, ארוכי טווח. בעלי יכולת שיגור למרחקים גדולים. בין-יבשתיים. מאבקה של ישראל, הוא יסביר לצירים, איננו רק למען ישראל, הוא למען כל העולם החופשי.
שוב פעם הולך העולם המערבי להסכם נוסח מינכן. זו לא קלישאה, שכן עכשיו חוזרת ונוצרת אותה סיטואציה בסיסית המולידה תמיד הסכמים מעין אלה: מדינה דמוקרטית עייפה מול משטר המנוהל על-ידי אנשים נחרצים בדעתם ספק משיחיים, ואף נלהבים באמונתם. ההיסטוריה כבר לימדה אותנו את מהלך הדברים הצפוי, אם לא ייעשו מאמצים לקטוע את סדר הדברים הידוע.
לכן, בעיניי, נתניהו דומה לילד הסותם באצבעו את החור בסכר, על-פי הקלישאה הידועה. האגדה מספרת כי הפעולה הזו הייתה יעילה מאוד, שכן ההולנדים הרוויחו זמן יקר. כך גם עכשיו, שכן בינתיים מתגבשים כוחות, במיוחד בקונגרס האמריקני, המסוגלים לעצור את השיטפון המאיים מאחורי הסכר - ולעשות זאת בזמן, עדיין.
אפשר ללמוד לפעמים גם מסיפורי האגדות. יש להם תמיד מוסר השכל; העלבון של האמריקנים בשל "העובדה" כי ביקור נתניהו נעשה ללא תיאום עם הבית הלבן, נופח מעבר לכל שיעור. לפני ימים אחדים התברר כי יושב-ראש בית הנבחרים האמריקני, ג׳ון בוהנר, הודיע גם הודיע לבית הלבן על הזמנתו של ראש הממשלה לנאום בקונגרס. לכן לא הייתה שום חריגה מהנהלים. ראוי לציין בהקשר זה כי יו"ר בית הנבחרים הוא האיש השלישי בחשיבותו בהיררכיה האמריקנית, והשני אחרי סגן נשיא ארה"ב, למלא את מקומו של הנשיא מתוקף מעמדו ותפקידו. עידכון הבית הלבן הוא חלק מקשר יומיומי בין לשכות הבכירים, והמוזמן, קרי ראש הממשלה, הוא האחרון לעדכן את מזמיניו על הגעתו...
אין לנו אלא לסיים מאמר זה בקריאה לראש הממשלה: סע, נתניהו, סע! ולוואי שתצליח בשליחותך למען עם ישראל!