כל מאמרי השיטנה והתסכול של חברי/מעריצי/מוקירי
הבית היהודי שפשטו כמו אש רעה באינטרנט בהיוודע השריון הלא יאמן לאוחנה נדמו.
אלי אוחנה פרש מן המרוץ והשאיר לנו את הדי הקולות הרעים ההם. המקטרים והמתנשאים.
וכך גילינו את הפרצוף האמיתי והמכוער של חברי הבית היהודי. אלי אוחנה אינו שייך להם, לחברה האליטיסטית המתנשאת הנקראת כיום הבית היהודי; מפלגה שכמעט נמוגה ולא נודע כי הייתה עד שהגיעו מספר חילוניים ודתלייטי"ם והקימו אותה מהריסותיה. רוממו אותה מעפרה.
ההיסטריה והמאמרים המכוערים לא יימחקו לעד. לא מאמר אחד, לא שניים; הצפה ממש ואיומי עזיבה. ולמה? כי יש אחרים שהם מלומדים וכו' וכו' ועשייה פוליטית חברתית, ולהם מגיע שריון ומקום טוב, בלה בלה בלה.
בנט כבר הודיע שיכניס דרוזי, חילוני, ואפילו ערבי, והכל עבר בשקט פחות או יותר. אז מה הייתה הבעיה דוקא עם אוחנה? והסערה שזה חולל. איפה הצניעות? איפה הכבוד ליהודי אחר?
ואין זאת השבת – הרי
איילת שקד ויינון מגל אינם שומרי שבת. כך שהתירוץ נמחק מדלות ההוכחה.
הבית היהודי הפסיד מחווה בוגרת על-ידי קבלת מי שלא גדל בחממות הדתי-לאומי, וגם לא בבבלי או סתם שמאלני שהגיע לימין והוכנס בתשואות חן חן. מסתבר שהבית היהודי הוא קטן מידי.
ואני תוהה איך תמשיכו מכאן. איך תפנו לכל עם ישראל לאחר הסאגה המכוערת הזאת? אני כבר מחכה לקמפיין שלכם הפונה לכל עם ישראל להצטרף לבית. אני גם מנסה להבין את המסר לאומה הזה – שמאלנית לשעבר זה נאור. חילוני שעישן סמים זה
סטייל. ספרדי משם, מישראל האחרת, שהצליח מאוד בכדורגל – לא בבית ספרנו... אין ספק שהמסר ברור וחד.