הקונגרס לא כפוף לנתניהו ולא לאובמה
שני בתי הקונגרס בארה"ב, הם גוף עצמאי וחזק, חזק יותר ומשפיע יותר מהנשיא אובמה. למרות שלנשיא זכות וטו על החלטות וחקיקות, בשורה תחתונה כוחו מוגבל ולא פעם הוא נאלץ להיכנע לקונגרס.
בנסיבות אלה, ברור שהקונגרס על זרועותיו, כאשר הוא מזמין את נתניהו לנאום בפניו, כפי שעשה זאת פעמיים בעבר, מביע בכך עמדה מסוימת ובעיקר הערכה לעמדותיו ומלחמתו העיקשת כנגד הגרעין האירני על סכנותיו. יו"ר הקונגרס הצהיר לאחרונה, שהוא הזמין את נתניהו, זה בסמכותו והוא לא צריך אישור מאובמה.
הרפובליקאים עוקצים את אובמה
הסנטור מקיין, שהיה מועמד הרפובליקאים לנשיאות ארה"ב, אך הפסיד במרוץ, התראיין לאחרונה והצהיר, שנתניהו רשאי וחייב לנאום ולהציג את עמדתו העיקשת והסדורה בנושא ההסכם עם אירן על השלכותיו, וכך גם יו"ר בית הנבחרים של הרוב הרפובליקאי ואישים פוליטיים ופרשנים של התקשורת בארה"ב.
יחסי ישראל ארה"ב
ארה"ב כגדולת התומכים בישראל, כפי שהצהירו נשיאים קודמים לאובמה, ואובמה עצמו במספר הזדמנויות, הם נכס אסטרטגי לישראל. על כך אין מחלוקת, אך גם התרפסות, התבטלות או כניעה תחת לחץ, שאינה משרתת את האינטרס על ישראל, אינה אופציה נבחרת. מותר לא להסכים, להתנגד, להעביר ביקורת, לשמור על כבוד לאומי, ולא לשבור את הכלים.
אובמה ידיד ישראל - בערבון מוגבל
שלא תהיה טעות בנושא או בהבנת הסיטואציה הפוליטית, אובמה מרגע כניסתו לתפקיד, רצה בהדברות עם האיסלאם, עם אירן, בלי להתחשב בעמדת ישראל ובעמדת הקולות המתנגדים בארה"ב. עד כדי כך שהוא מפחד ונזהר מלומר: איסלאם קיצוני - גם אחרי הפיגוע בפריס.
אובמה רוצה להשאיר חותם פוליטי
ההסכם עם אירן נראה לאובמה הישג פוליטי משמעותי שיהדהד הרבה אחרי שיסיים את תפקידו. לצערנו - זה עלול לקרות במידה וההסכם, כפי שמצטייר כרגע ייחתם, יזכרו את אובמה לדראון הפוך ממשנתו ורצונו.
הכשלון עם הפלשתינים
קרי, מזכיר המדינה, ביקר בישראל כ-30 פעם ולא הצליח להרכיב אפילו טיוטה מסכנה אחת של הסכם דו-צדדי. את הכשלון כאן, מנסה אובמה לתקן עם אירן, במידה רבה על חשבוננו, ועל עניין זה צריך להילחם - ללא רחם.
אובמה בתפקיד עוד 1.5 שנה, זה הרבה זמן אבל מבחינת ישראל צריך לחשוב על עתיד, בטווחים של שנים הבאות. הסיכוי שהמפלגה הרפובליקאית תזכה בבחירות הקרובות, בשלב זה נראית מציאותית ולכן אסור לפספס הזדמנות להשקיע במניות אלה.
היחסים האישיים ביבי - אובמה
כבר תקופה ארוכה, שהקשר ביניהם שהתחיל בהבטחות ובקרבה, הלך והתקרר על-רקע אינטרסים התנגשויות הדדיות וחילוקי דעות לפעמים גדולים. עם זאת - שני האישים שיחקו אותה, ולא הדגישו את המפריד למרות שזה די היה בולט.
אין ספק שיחסים אישיים טובים - עוזרים, אבל אסור שהם יבואו ע"ח טובת העם והביטחון שלו, הגם שהאח הגדול הוא הדומיננטי.
עמידה איתנה, חכמה וגאה - היא לא פחות חשובה וברוב המקרים גם מוערכת ומכובדת יותר.