מחפשי המציאות והדילים מבינינו ישמחו לדעת כי בכל אחת מ-1724 תחנות הדלק ברחבי ונצואלה ניתן למלא כיום 40 ליטר בנזין 95 אוקטן במיכל הדלק של מכונית פרטית או משאית בעלות של פחות מדולר אחד.
מחירי התדלוק בתחנות הדלק במדינה הדרום-אמריקנית לא עלו ב-23 השנים האחרונות. מאז עלייתו לשלטון, שאף הנשיא הטרי הוגו צ'אבס להוריד את שיעורי העוני בארצו על-ידי החלטות פופוליסטיות. הוא החל להשתמש בנפט, המשאב העיקרי של ונצואלה, כדי להציב את מעמדו כמוביל המהפכה הסוציאליסטית-מרקסיסטית ביבשת הדרומית באמצעות מכירתו לכל דורש מתחת למחיר השוק העולמי, ובעיקר לקובה בהנהגתו של
פידל קסטרו.
כיום, לאחר צלילת מחירי הנפט בעולם, שרוייה ונצואלה במשבר כלכלי עמוק, ולמעשה בפשיטת רגל. נשיאה הנוכחי ניקולס מדורו חושש, על סמך תקדימי העבר, שהעלאת מחירי הדלק תוסיף אש למדורת המרירות שעלולה להפיל את שלטונו הנתמך עדיין על-ידי 22 אחוז מהאוכלוסייה. עם זאת, בימים אלה הופיע נשיא ונצואלה בפני האסיפה הלאומית שמרבית חבריה משתייכים למפלגתו והודיע בנוסח מדוד ושקול כי הממשלה תבחן את האפשרות להעלות בעתיד את מחירי הדלק לצריכה מקומית. זאת, מבלי לנקוב במועד כלשהו על-מנת לשמור על ערפול.
מדורו נאחז במחיר הזול של הדלק חרף העובדה ש-5 אחוזים מהתוצר הלאומי של ארצו מוקצים לסבסוד מחירו. סבסוד זה כרוך בהפסד של מיליוני דולר בשנה לקופתה המדולדלת של חברת הנפט הלאומית שבבעלות הממשלה. זו מנוהלת כיום על-ידי קציני צבא בכירים שהוריש צ'אבס לממשיכו הנוכחי. חלק מ-2684 המיכליות המובילות דלק ממשיכות לנוע עד הגבול עם קולומביה כדי לספק דלק זול למבריחי סמים תמורת צמיגים ומצברים החסרים בשוק המקומי שאותם הם מספקים לנהגי ונצואלה.
חיילים במקום רופאים
לפי התחזיות, מחירי הנפט בעולם יישארו ברמתם הנוכחית בשנתיים הבאות. ונצואלה ביססה את כלכלתה על ההנחה כי מחירה של חבית נפט בעולם ייסחר ברמה של 85 דולר. היות שכ-93 אחוז מהכנסותיה של ונצואלה במטבע חוץ הן מייצור הנפט, כלכלתה נשחקת מדי יום, ושיעור האינפלציה בה הוא 64 אחוז - מהגבוהים בעולם. הצמצום בשליש בהכנסות ממטבע חוץ גורם לצמצום מקביל ביכולתה של המדינה לייבא סחורות ומוצרים חיוניים, ומרבית 31 מיליון אזרחי המדינה, תושבי עיר הבירה קראקס וערי השדה, נאלצים לפקוד חנויות ומרכולים משעות הבוקר המוקדמות ולהתייצב לתורים הנשמרים על-ידי חיילים בחיפוש אחרי בשר בקר, בשר עוף, חלב, סוכר, שמן מאכל, ובהמשך - לעבור לתורים להשגת נייר-טואלט, מוצרי היגיינה, חיתולים ואף כדורים נגד כאב ראש.
התורים הארוכים מזכירים את הימים השחורים של המרקסיזם הישן בברית-המועצות ובמדינות מזרח אירופה במאה הקודמת, כשכמעט שלא נותר שמץ מהמרקסיזם החדש של המאה ה-21 שבו התהדר צ'אבס. הישגיו של צ'אבס לאורך שנים לשיפור ברמת הדיור והבריאות של תושבי ונצואלה, בעיקר מחוץ לקראקס - על-ידי השקעת הכנסות של חברות הנפט, הבנייה והחשמל שאותן הלאים - הולכים ונמחקים מדי יום. מורי דרכו של צ'אבס, האחים קסטרו, שבעבר שיגרו משלחות של מאות רופאים לוונצואלה כחלק מייצוא האבטלה שלהם, החזירו אותם לארצם, בשל חוסר יכולתה של ממשלת קראקס לשלם עבור שירותיהם. בכך הם גרמו לסגירת מרפאות ולקריסתה של מערכת הבריאות הציבורית בוונצואלה. במקום הרופאים, הבטיח ראול קסטרו באחד מנאומיו כי קובה תשגר ביום פקודה 20 אלף חיילים כדי לסכל כל ניסיון לפגוע בשלטונו של ניקולס מדורו.
המצב הכלכלי החמור טרם פגע בההתנהלות של ארמון מִירָפלוֹרֶס שבעיר קראקס - משכן הנשיא וצוותו וכן משרדי הממשלה, שעלויות החזקתו לפי הנתונים הרשמיים הן 2.4 מיליון דולר ליום. לאחרונה, ערך מדורו סבב ביקורים בעולם שלהערכת העיתון ניו-יורק טיימס, עלותו הייתה 168 מיליון דולר. מדורו פקד 7 מדינות, ביניהן רוסיה, אירן, סין, סעודיה וקטר, בהסתמכו על קשרי הסחר הענפים של צ'אבס עם מדינות אלו בעבר, בניסיון לגייס עזרה דחופה לכלכלת מדינתו, אך נחל אכזבה מרה.
סין רוכשת 39 אחוז מייצוא הנפט של ונצואלה, ומדורו התקבל שם בכבוד רב. הוא ביקש מלווה חרום וזכה לתשובה מתחמקת כפי שרק הסינים יודעים לעשות. כשניסה לשכנע את מארחיו כי ונצואלה מוכנה לספק ערבויות ולמשכן את תוצרת האלומיניום והברזל שלה, דרשו ממנו מארחיו הסיניים להעביר לידיהם את השליטה המלאה בקומפלקס התעשייתי הממשלתי המפיק מכריית מכרות גם מוצרים נוספים, כמו זהב, כסף וקצת יהלומים.
רוסיה ואירן, שעמן היו לוונצואלה בתקופתו של צ'אבס עסקים במיליארדי דולר, שללו אף הן את האפשרות לסייע לה כיום, בטענה כי בארצותיהם שורר מצב כלכלי קשה. ההודים הרוכשים כיום 14 אחוז מהנפט של ונצואלה, השיבו למדורו במחוות ובדברי נימוסין בלבד. קטר הבטיחה לבחון מוצרי חקלאות מוונצואלה ולפנות לכמה בנקים להסדר הלוואות.
תעשיית הנפט של ונצואלה מעסיקה כיום 25 אחוז מכוח העבודה של המדינה. השירותים, שברובם נתונים לשליטה ממשלתית ומנוהלים בחוסר יעילות ובשחיתות, מעסיקים כ-71 אחוז מכוח העבודה המקומי.
מפעלי תעשיה רבים בוונצואלה נעלו את שעריהם, ובעליהם שוהים כיום מחוץ למדינה. מאז עלייתו של הוגו צ'אבס לשלטון היגרו מוונצואלה למעלה ממיליון תושבים.
מעמדו של הנשיא הנוכחי של ונצואלה נמצא בשפל חסר תקדים, והוא נאחז בצבא ובחבורות תומכים שנותרו בערים השונות של ארצו שכוחם הולך ודועך. מדורו נאבק בירידה החדה בתיירות כתוצאה מאזהרות מסע של מדינות שונות, וממשיך להאשים בצרותיו את ממשלת ארצות-הברית, ובעיקר את סגן הנשיא ג'ון ביידן, שלדברי מדורו פועל כדי לשכנע את אובמה לסלקו מהשלטון. ביידן ממשיך להקפיד למנוע את כניסתם לארה"ב של גורמי ממשל מוונצואלה הקשורים לחיזבאללה.
המודל הפוליטי והכלכלי של צ'אבס הוביל את ונצואלה לאסון כלכלי. אם בעבר מצב הביטחון הפנימי היה מה שהדאיג את תושבי ונצואלה, כיום דאגתם מופנית למחסור במוצרים. אין כיום במדינה זו ובעולם מי שיכול לנבא מתי תתאושש ונצואלה, אם בכלל.
מרבית 31 מיליון אזרחי ונצואלה נאלצים לפקוד חנויות ומרכולים משעות הבוקר המוקדמות ולהתייצב לתורים הנשמרים על-ידי חיילים בחיפוש אחרי בשר, חלב, סוכר, שמן מאכל, ואחר כך לעבור לתורים להשגת נייר טואלט, מוצרי היגיינה, חיתולים ואף כדורים נגד כאב ראש.