לחובבי הקולינריה הרבים של המסעדות הישראליות יש לנו הפעם, שלא כהרגלנו, דווקא בשורות-איוב. הן מתייחסות לסיכוני הבריאות העלולים לארוב להם כל אימת שכף-רגלם תדרוך על מפתנן. הדברים אמורים, לפיכך, לשמש כתמרור-אזהרה מבעוד מועד.
מטרידה העובדה שביותר ויותר מסעדות נוהגים כיום להעסיק עובדים אפריקניים, וזאת בשל היותם כוח-עבודה זול במיוחד. בדרך כלל הם מועסקים, אומנם, בעבודות-ניקיון או בשטיפת-כלים, אלא שבמקרים לא מעטים הם גם נשלחים לבשל במטבח.
המציאות המרה מוכיחה כי במרבית המקרים, אם לא בכולם, אין העובדים האפריקנים האלה עוברים, טרם העסקתם, בדיקות רפואיות מקדימות, הנדרשות כמובן לקיום תנאי היגיינה אלמנטריים. למותר לציין כי יש בעבודות הניקיון ובשטיפת הכלים משום סיכון בריאותם של הסועדים. שסכנת ההדבקה גדולה במיוחד כאשר בעלי המסעדה מעניקים לעובדים האפריקניים יד חופשית בבישול המאכלים, המוצאים את דרכם אל שולחן הסועדים.
מפגע תברואי
כשלעצמי, מבקר-מסעדות ותיק, אני חייב להודות שעיני צדות, לא אחת, מבעד לחלון הזכוכית השקוף של המסעדה, את דמותו של אותו טבח אפריקני, העטוף בסינר צחור כשלג, כשהוא מופקד על סירי הבישול. בה בעת מסייעים בידיו חבר-עוזריו, אפריקנים אף הם. הדברים מתרחשים, בעיקר, בסופי-שבוע, כאשר השף הראשי במסעדה איננו עובד, בעוד העובד האפריקני הוא זה שדואג למלא את מקומו.
למותר לציין את הסיכון הבריאותי הרב הטמון בחופש הפעולה שניתן לעובדים אלה בין כותלי המטבח. בשיחה עמי הודה אחד הרופאים הידועים במדינה כי מספר גדול של עובדים אפריקנים חולים בעצמם במחלות שונות, ובמקרים לא מעטים הם, אפילו, מהווים נשאים של שחפת, חצבת או איידס. לדבריו, בריאות הציבור איננה הפקר, וכדי להקדים רפואה למכה אפשרית הוא ממליץ לאכוף בדיקות רפואיות מתאימות, וזאת כדי למנוע מבעוד מועד מפגע תברואי.