עלינו להיזהר מאוד כשאנו רואים פרסומים "דתיים" לכאורה המגיעים מגויים ומי שאינם אמונים על דרך התורה, "חוכמה בגויים - תאמין. תורה בגויים - אל תאמין" (איכה רבה, פרק ב', י"ג).
הגויים מסלפים מושגים אמיתיים מן היהדות, ולכן צריך להיזהר מפרסומים שעליהם מצויה המילה "סוד", כאשר כותביהם מגיעים מעולם לא דתי, ומציעים עקרונות "דתיים" רק למראה. היהדות מלמדת אותנו מזה אלפי שנים את הסוד (מסכת יומא, דף לח, ע"ב): "בא לטהר מסייעין אותו, בא לטמא פותחין לו", וגם (שבת קד, ע"א): בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו (מהשמיים)". כלומר, אדם שרוצה לבחור ברע, יתנו לו משמיים את כל האמצעים לבחור ברע, ואדם שרוצה להיות טוב, יעזרו לו משמיים להיות טוב ויזמנו לידו מצוות ומעשים טובים. הרשע עשוי ליהנות בעולם הזה ולהשיג עושר ופרסום, כי הוא מבקש את החומריות בכוח רצונו, והשם נותן לאדם לממש את רצונו, ומזמן לו את הפתח ללכת בדרך שהוא רוצה בה.
לגבי העושר, ידועים מאמרי חז"ל הרבים על כך שהקב"ה קובע את גודל פרנסתו של האדם מראש השנה ועד ראש השנה, ואף אדם להשיג יותר ממה שנקבע לו משמיים, אלא רק להשיג את קצבתו יותר בקלות או יותר בקושי לפי מעשיו ותפילותיו במשך השנה.
בגמרא (נידה דף ע, עמוד ב) מסופר כי תלמידים רבים ניסו לעסוק בסחורות כדי להתעשר ולא הצליחו, למרות כל מאמצם ורצונם להצליח, על כך השיב להם רבי חייא: "אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו". פירוש הדבר שכל המחשבה והרצון והמאמצים שבעולם אינם יכולים להבטיח עושר או הצלחה, אלא הקב"ה לבדו מחליט אם לתת עושר לאדם או לא. אין ביד האדם כוח ליצור את העושר ב"חומר המחשבה" אפילו אם ירבה סחורות וחשיבה חיובית. אולם השילוב של השתדלות מעשית יחד עם תפילות מעומק הלב יכול לשאת פרי, שכן הקב"ה יכול להחליט לתת לאדם את משאלת לבו, רק שלפני כן צריך האדם לחשוב טוב-טוב מה הוא מבקש מהקב"ה, כי הוא עשוי לבקש חלילה משהו שיזיק לו, כפי אותם אנשים שהתעשרו, ובעקבות כך איבדו את כל חבריהם, את אהבת ילדיהם ומשפחתם, ונפטרו מן העולם אומללים וכועסים.
אדם שמבקש עושר ופרסום, עשוי לקבל את רצונו, כי הבא לטמא - פותחין לו. הקב"ה מזמן לפעמים לאותם גויים רשעים להשיג את רצונם, אך לא בכוח המחשבה או הרצון שלהם, אלא בכוח הבחירה שלהם, שהשם מוציא מן הכוח אל הפועל לפי בחירתם.
להבדיל מאותם גויים, היהדות מלמדת אותנו שלכל דבר יש סיבה, והקב"ה גוזר עוני או ייסורים על האדם לטובתו. לעיתים הקב"ה דומה לרופא מנתח שמשתמש בעולם הזה ככלי לתקן את נשמתנו, הכל כדי שנגיע לעולם הבא טהורים ומתוקנים. לכן עלינו לעמוד בנסיונות שמציבים לנו מן השמיים, ולעבוד את הבורא גם כשיש צער וייסורים.
תורתנו הקדושה מלמדת את היהודי הדרכה בחיים (ספר דברים, י"ח, י"ג): "תמים תהיה עם ה' אלוהיך", ומפרש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו... כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".
מי שמאמין שיש כוח אחר בעולם, של מחשבה או של רצון, שהוא חזק ויוצר דברים כמו הקב"ה חלילה, צריך לדעת שהוא נוגד בכך את אחד מ-י"ג עיקרי האמונה שמגדירים את כל יהדותנו: "אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו, הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים".
הכל מגיע מהקב"ה, גם הטוב וגם מה שנראה לנו כרע, ואמת הדבר שהקב"ה נותן משקל גדול מאוד למחשבה, לרצון ולבחירות שלנו, ומזמן לצדיק דרכים לעלות ולהתקדש, ולרשע דרכים ליפול כרצונו. אך בשום מקרה אין כוח ביד האדם, אלא השם לבדו הוא הכוח האמיתי והיחיד המאפשר את פעולותיו של האדם, זהו הסוד שלימדה אותנו התורה (דברים, פרק ל', ט"ו): "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע... החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים".