כשאין רצון לעזור

חוק רע אחרי שנה, אפשר לסכם: חוק הספרים הוא חוק רע, שמזיק לקוראים, מזיק לתרבות וקשה לראות למי הוא מועיל. במקום לתת לכוחות השוק לפעול - גם אם לפעמים נמכרו ספרים במחירים מגוחכים - החליטו אבירי החקיקה, שהם יכולים להחליף את שיקול-דעת הקוראים. והתברר, כי התבדו תכנוניהם. בניגוד לציפיות, מכירת הספרים בארץ קטנה משמעותית. אם מוכרים פחות ספרים, מוצבים יותר קשיים בפני סופרים חדשים. כלומר, ייתכן, שלא ניחשף ליצירות מעולות וליוצרים מבריקים. כיום נדרש סופר מתחיל לשלם שלושים אלפי שקלים וגם יותר כדי שהוצאה לאור תוציא את דבריו. לא אכנס כאן לארכיאולוגיה של החקיקה לברר אילו כוחות שוק תמכו באיוולת המטופשת. הלוואי שלכנסת הבאה יהיה העוז לשלוח את החוק האומלל לפח האשפה. בינתיים, הפנה יוסף אורן - מהמבריקים במבקרי הספרות בארצנו - את תשומת-לבנו לעוד איוולת: עיוות בתעריפי הדואר, שייקר באחרונה ללא הסבר את משלוח הספרים בארץ. "עד לפני ימים אחדים היה מחיר המשלוח של ספר בן 200 עמוד (שמשקלו קרוב ל-300 גרם) 4 שקלים, אך מתחילת החודש הוקפץ המחיר ל-9.70 שקלים" - כתב אורן. לייקור הזה אין שום הסבר - גם לא בהשוואה למחירי משלוח דואר חריג. דמעות תנין כשבודקים את רשימת חתני פרס ישראל במדעי החברה, בספרות, באמנות, בתקשורת ובעוד כמה אזורים רכים של החברה הישראלית, קשה שלא להתרשם מהפוליטיזציה הבוטה של הפרס. אנשינו מחלקים פרסים וכיבודים לאנ"ש, ומדירים את כל מי שאינו מתקרנף אתם. הדוגמה הטובה ביותר היא אפרים קישון, שנאלצו לתת לו פרס על תרומתו לחברה (שנת 2002), כיוון שהבראנז'ה לא הסכימה לפרוס לו את פרס ישראל לספרות, או לקולנוע. לכן, גיחכתי כשקראתי על המהומה, שמעוררים כעת כמה קוזאקים-נגזלים על כך, שמשרד החינוך פסל שופט מלכהן בוועדת פרס ישראל לספרות. רוב הפרסים בארץ (מכספי ציבור, כמובן) מוענקים בתוך הביצה על-ידי אנשי הביצה ורק להם. הפסילה היא "פוליטיזציה של הפרס החשוב ביותר בישראל, שאמור להיות מוענק רק על יסוד שיקולים מקצועיים ואמנותיים" - טען אחד התנינים, כשדמעותיו מציפות את סירו, שהתמלא בבשר על חשבוננו. ובעניין הזה אין לי אלא להפנות את קוראיי למאמר של דרור אידר, המספר על תום-לבו של השופט הפסול ועל שיקוליו. מנוצלי השואה - עוד פרק מביש זוג ניצולי שואה העתיק את מגוריו מדימונה לאורנית שבמערב השומרון. אז התברר לזוג, שעליהם לשלם מס רכישה מלא, הנאמד בעשרות אלפי שקלים, כיוון שהפטור מתשלום אינו תקף בשומרון. כלומר, ממשלת ישראל (שעדיין נשלטת על-ידי הליכוד כביכול) מפלה לרעה ניצולי שואה בשל מגוריהם בשומרון. או כפי שהגיב על כך משרד הביטחון - עניינם של בני הזוג "נתקל לפי שעה במחסום משפטי ... (בשומרון) חוקי מדינת ישראל אינם חלים בו באופן ישיר. לפי שעה לא נמצא להם פתרון". כשאין רצון לעזור, עובד הראש הקטנטן של הלבלרים לפי הספר ומתוך רוע-לב, האופייני למשפטני משרד הביטחון. המורה להיסטוריה אובמה לתועמלן האיסלאמיסטי מהבית הלבן יש היסטוריה ארוכה של דברנות חסרת-שחר על תרומתם של המוסלמים לתרבות העולם ולתרבות האמריקנית. למשל, בנאומו המפורסם בקאהיר ובמקומות אחרים. הפעם החליט לחלוק שוב עם העולם את שטויותיו ולהפגין את בורותו, והשווה בין הרצחנות האיסלאמית לבין מעשי זוועה של הצלבנים ושל הנוצרים. כיהודי, אני האחרון, שאתפעל מ"דת הרחמים" של ישו. ייתכן, שהאיש מנצרת לא התכוון לכך, אלא רק יורשיו, שעיוותו את רצונו. לעומת זאת, דרכו של מוחמד ושל תורתו הנן אלימות, ומשמשות נר להולכים בתורתו מאז ועד עתה. יתר על כן, אם לאובמה יש טענות נגד העבדות - עליו לזכור, שסוחרי עבדים מוסלמיים רצחו, וחטפו אלפים, כדי לספק את הביקוש לעבדים, תמורת בצע כסף. את זה, כנראה, לא לימדוהו בנעוריו במדרסה באינדונזיה.