אם את דוח העוני לשנת 2006 הגדרתי בשעתו כ"בלימה", ואת דוח העוני של שנת 2007 כ"התייצבות עם מגמת שיפור ברורה בנתוני העוני" - הרי שאת דוח העוני של שנת 2008 אני מגדיר "יציבות באי-ודאות".
מדינת ישראל כמו מדינות רבות ברחבי העולם, נקלעה בחציון השני של שנת 2008 לטלטלה כלכלית וחברתית קשה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. הצמיחה שהינו עדים לה בתחילת 2008 - נמחקה כליל!
המשבר הכלכלי קיזז את העלייה הריאלית בהכנסה הפנויה שהושגה במחצית הראשונה של השנה ומחק את השיפור שהיה יכול להיות מושג בתחולת העוני בקרב נפשות וילדים.
לולא המשבר הכלכלי סביר להניח שדוח העוני של שנת 2008 היה מצביע על שיפור והטבה ברמת החיים של אזרחי ישראל.
קטיעתו של תהליך הצמיחה הוביל לכך שבפעם הראשונה מזה 5 שנים (2004) איננו עדים לעלייה ברמת החיים. ההכנסה לנפש ירדה ב-0.6% לאחר עליות שנתיות בשיעור של בין 3% ל-4% בשנים הקודמות.
היום, כשאנו מציגים את נתוני דוח העוני והפערים החברתיים לשנת 2008, אנו לא יכולים להציג את הדוח מבלי לכרוך זאת בהתמודדות של מערכת הרווחה, עם השלכות המשבר הכלכלי המלווה גם את מרבית החודשים של שנת 2009.
גם השנה, דוח העוני מוגש במתכונת מורחבת. הוא משלב כלים חדשים ונכללים בו גם ממצאים המתייחסים לניתוח הגורמים המשפיעים על העוני. הדוח הוא פרי עבודת מחקר מצוינת וזה המקום להודות למנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, לסמנכ"ל המחקר והתכנון, ד"ר דניאל גוטליב, מנהלת אגף המחקר, הגב' מירי אנדבלד ולצוותיהם.
הגם, שהדוח מראה באופן כללי על יציבות יחסית בממדי העוני בקרב משפחות, בקרב קשישים, בקרב עולים חדשים ואפילו בקרב ילדים, הוא מצביע במקביל על
תופעה קשה: בקרב העניים - העוני החמיר והעמיק!
בשנתיים האחרונות פעלנו ביתר שאת להטבת מצבם של הקשישים. ערכן הריאלי של קצבאות הזקנה והגדלת השלמת ההכנסה לאוכלוסיה הקשישה הטיבה את מצבם ולולא המשבר הכלכלי, תחולת העוני בקרבם הייתה יורדת.
אזכיר כי לאחר אישור תקציב המדינה הוספנו עוד מיליארד שקל לקצבאות הזקנה ומאות מיליוני שקלים לקצבאות ילדים. הדבר יבוא לידי ביטוי בדוח הבא.
הדוח מצביע בבירור על כך שהעוני בקרב משפחות עובדות נותר יציב ולא עלה. לעומתם שיעורי העוני הגבוהים מאוד בקרב משפחות שאינן עובדות, מוסיפים לעלות.
עובדה זו באה לידי ביטוי באופן מובהק בקרב משפחות חד-הוריות.
לצערנו, למרות ששיעור המשפחות החד-הוריות העניות ירד מ-2007 ל-2008, הרי שמשפחות אלו נעשו עניות יותר ובאופן חד!
החמרה זו נובעת עקב המשבר הכלכלי: פיטורי המפרנס היחיד במשפחה החד-הורית.
בהתייחס לכך, ברצוני לומר כי כפי שביצענו מהפכה בקרב אוכלוסיית הנכים ואנשים עם מוגבלות, הוצאנו מההקפאה את חוק לרון ואנו מיישמים אותו החל מחודש זה הלכה למעשה - אנו חייבים לעשות מאמץ בכיוון דומה של שינוי הקונספציה גם לגבי מקבלות ומקבלי הבטחת הכנסה. במיוחד חד-הוריות וגרושות המקבלות מזונות.
זהו המודל הנכון. זוהי הנוסחה הנכונה.
השיח עם האוצר בנושא קשה ביותר, והוא אינו מוכן להתגמש. אך אני מתכוון להיאבק בכל הכוח ולהוביל שינוי חוק שיאפשר למשפחות חד-הוריות להשתכר מעבודה יותר מאשר הן משתכרות כיום, זאת במקביל להמשך קבלת קצבת הבטחת הכנסה לפרק זמן, במטרה לאפשר השתלבותם בשוק העבודה ויציאה ממעגל העוני.
מדובר בצעד חיוני שיאפשר למשפחות חד-הוריות להיחלץ ממצבן, אשר ישפיע מהותית על מצב העוני.
בשורה חיובית בדוח אנחנו יכולים לייחס לשיפור במצבם של ערביי ישראל. למרות הגידול הדמוגראפי, אנו עדים לירידה בעוני בקרב מגזר זה. מספר המשפחות הערביות העניות ירד מ-143,000 בשנת 2007 ל-142,000 בשנת 2008.
מצבן של כ-10,000 משפחות הוטב.
אנו מייחסים את השיפור לגורם מרכזי: יציאה לעבודה. גורם זה מקבל חיזוק הודות לעלייה של 4% בשיעור המועסקים במגזר הערבי בין 2007 ל-2008.
אי-אפשר להתעלם מכך שהגידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה במגזר הערבי השליך על אוכלוסיית הילדים העניים ותרם לכך שיש ירידה, מזערית אמנם, בשיעור העוני בקרב הילדים.
אחד מיעדיו של המוסד לביטוח לאומי הוא לעמוד באתגרים הכלכליים-חברתיים הניצבים בפתחנו. לצורך כך נועדה רשת הביטחון הסוציאלית לאזרחים, שמקבלת משנה תוקף בעיתות סיכון ומשבר.
דוח העוני הנוכחי לא מותיר ספק באשר לצורך להתמקד בהגדלת הכנסה מלמטה למעלה, בהפעלת מס הכנסה שלילי, בעידוד תעסוקה, בהסרת חסמים בתחום העסקת עובדים, באכיפת חוקי עבודה, בהגברת תעסוקה בשכר ראוי ויצירת פתרונות תעסוקה המותאמים גם לקבוצות החלשות בחברה שיש להן קושי בכניסה למעגל זה. את זאת בכוונתי לעשות.
זוהי חובתה של המדינה ובמיוחד בעת הזו. להתמודד עם מצוקות האזרחים ולתת להם מענה אמיתי וכלים יצירתיים ומעשיים!
במסגרת כלים ופתרונות מסוג זה, אני שמח לבשר לכם כי אמש הושגה פריצת דרך והסכמה היסטורית בנושא רב חשיבות, הלא הוא הביטחון התזונתי.
בדיון שקיים ראש הממשלה, עימי, עם עמיתי, שר האוצר ועם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אומצו בהסכמה מרכיבי הליבה של דוח איצקוביץ לביטחון תזונתי.
לאחר דיונים רבים שהתקיימו משך חודשים ארוכים, סוכם שהמדינה בשותפות עם ארגון הג'וינט תפעיל מערך להסדרה והפעלה נכונה של שוק עמותות המזון ואספקת מזון לנזקקים וסוכמו כללי עבודה לשם כך, אותם יפרט מנכ"ל המשרד,
נחום איצקוביץ בהמשך.
אומר "בקליפת אגוז" כי מדובר במכרז להתקשרות עם עמותת גג אחת או יותר, אשר בסיוע כספי של המדינה, תפתח ותרכז את מכלול הצרכים של עמותות אלו. זאת תוך דירוג וסיווג העמותות, פיתוח תשתית פיזית ומיחשובית שיאפשרו חלוקה צודקת, מאוזנת, מבוקרת ומתקדמת של מזון למי שנזקק לכך באמת.
מבחינתי, זהו מהלך חשוב מאין כמותו, המבסס את צביונה של מדינת ישראל כמדינת רווחה בעלת סולידאריות חברתית, השואפת להבטיח לאזרחיה חיים בכבוד לפחות מהאספקט של דאגה למזון מספק ומזין.
ברצוני להודות לראש הממשלה,
בנימין נתניהו, על הגיבוי והרגישות החברתית שהפגין בנושא זה, בשיחותיי עימו לאורך כל הדרך ועל הכרעתו להוציא מהכוח אל הפועל את התוכנית החשובה הזו.
כמו-כן, אבקש להודות לשר האוצר ולצוותו על הירתמותם למשימה מבלי לפרוץ כללי יסוד חשובים.
תופעת היעדר ביטחון תזונתי קיימת היום בשדרות נרחבות של האוכלוסיה, והיא התעצמה נוכח המשבר הכלכלי.
בשל כך, אני רואה באישור התוכנית צעד מבורך בהתאמתה של מדינת ישראל למדינות מפותחות בעולם. מדינות החורטות על דגלן לדאוג לצורכיהם של מי שאינם מסוגלים להשתלב בשוק העבודה ולמי ששוק העבודה אינו מקנה לו הכנסה ברמה מספקת.
יישום עקרונות התוכנית הלכה למעשה הינם דגל משמעותי במאבק בעוני ויש בהם כדי לתרום ליצירתה של חברה צודקת ושוויונית יותר בישראל.