תחזיות הצמיחה נמצאות במגמת עלייה, והכלכלה העולמית נמצאת היום במצב טוב בהרבה משיכולנו לקוות לו לפני שנה. עם זאת, קיימת שונות גדולה בתוואי הצמיחה בין המשקים השונים, כאשר המשקים המתפתחים צומחים בקצב גבוה בהרבה מהמפותחים. כמו-כן, לא ברור אם הגידול בביקוש יתמיד כך שיוכל לתמוך בהמשך תהליך הצמיחה, גם לאור העובדה שהממשלות יצטרכו למצוא את הדרך להפסיק בהדרגה את ההרחבות הפיסקליות שנקטו בהן.
בארה"ב, וגם בישראל, עלו שיעורי האבטלה, ואנו עדים לכך שהפיגור על-פני הזמן בין הצמיחה לאבטלה התקצר. תידרש צמיחה בשיעור גבוה יחסית, להערכתי, מעל 3%, על-מנת להשפיע לטובה על התעסוקה ולהקטין את שיעור האבטלה.
דוח קרן המטבע העולמית שהוגש היום שיבח את ישראל על עמידתה בפני המשבר. אולם עומדים בפנינו עדיין מספר אתגרים, ונצטרך לקבל החלטות לא פשוטות:
- מהו התמהיל הפיסקלי הנכון לשנה הקרובה מבחינת הוצאות הממשלה ושיעורי המיסוי?
- כיצד להמשיך ולהפחית את היחס בין החוב לתוצר?
- מהי הדרך הנכונה לשפר את הפיקוח על המערכות הפיננסיות?
יש לזכור, שקרן המטבע עוסקת בצד המאקרו של הכלכלה. היא מנתחת את המשתנים המאקרו כלכליים: גורמי המיתון והצמיחה, מגמות בצמיחה הפוטנציאלית, וכו'. אולם, אנו בישראל עומדים גם בפני מספר אתגרים שאינם מתחום המאקרו, אם כי בהחלט יכולה להיות להם השפעה על המאקרו כלכלה:
- הטיפול בביורוקרטיה - למה איננו מצליחים להתעלות מעל סביבת המקום ה-25 בעולם במדדי ביורוקרטיה שונים?
- חינוך - גם במדדים העולמיים בתחום זה חלה בישראל נסיגה.
- שיפור מערך התשתיות הנו קריטי לפתיחת צווארי בקבוק והגדלת קצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק. עלינו לטפל בכל הנושאים האלו אם ברצוננו להעלות את המשק לתוואי של צמיחה מהירה.
בהתייחס לנושא הביטחון, הרי שהכלכלה ממחישה סוגיה זו בצורה מאוד פשוטה במודל המפורסם של החמאה והתותחים על גבי עקומת התמורה. אם כך, התמורה מצמצום הוצאות הביטחון היא ברורה, אולם ברור גם שעל-מנת לא לשאת במחיר כבד כתוצאה מצמצום זה, יש צורך בשיפור היחסים עם שכנינו. יש לנו, אם כן, תמריץ טוב להמשיך ולהשקיע מאמצים בתחום זה.