מכובדיי,
ערב טוב לכולכם,
לשכת עורכי הדין ואנוכי גאים לארח ערב מיוחד זה, שנערך לרגל סיום תפקידו של עו"ד
מני מזוז כיועץ המשפטי לממשלה ולנוכח כניסתו לתפקיד של עו"ד
יהודה וינשטיין.
לא חשבנו שנצליח לפתות את מני ויהודה להגיע למסיבת חילופי גבריי. ספק אם היה עולה בידינו לגרום להם להגיע ללשכה רק כדי להאזין לדברי שבח והלל, מהסוג שנוהגים ל
הרבות בהם בטקסים ואירועים קצרים, ומשום מה להרפות מהם בחיי היומיום הארוכים והלעיתים מייגעים.
לכן, שאלתי לשם כך רעיון, שהתכוונתי להעלותו בפני ועדת הכנס השנתי שלנו, כנס העשור – שיתקיים באילת בין ה-30 במאי ל-3 ביוני ויהיה לדעתי מעניין וייחודי מתמיד גם באירועיו המקצועיים וגם בתוכניותיו התרבותיות – ולערוך, במקום המסיבה או הטקס, שיח יועצים משפטיים לממשלה לדורותיהם, בסימן חילופי הגבריי בכסא היועץ המשפטי לממשלה, שנעשו בראשית חודש זה.
עלה בידי לזמן את משתתפיו הרבים והכה מכובדים של כנס זה, בתוך פחות משעה. הנה כי כך, לדעת הכל, מסתבר שהיה ויש צורך לקיים שיח כזה. בכלל, יש לנו נטייה להזניח מעט תובנות, ניסיון וחוכמת חיים שצברו אחרים לפנינו, ולא לעשות בהם שימוש מושכל לקראת הכרעות עתידיות. אולי יהודה, בדיעבד, שיח כזה הינו סוג של מתנה ערכית, שי טכני עבורך, בימים בתוליים של תפקיד, וזאת למרות שאני סמוך ובטוח, שערכת סבב פגישות מקצועי מסוג זה. ואני בהחלט מקווה שכך יתפתחו הדברים הערב. במידה מסוימת, תחילתו של ערב זה אולי ידועה, אולם סופו המהותי – מי ישורנו.
מסמרי הערב, הינם היועצים המשפטיים לדורותיהם, ולא אנו נושאי דברי הפתיחה, ולכן אמנע מלהעלות התייחסויות לעניינים שונים שעל סדר היום המשפטי והציבורי שלנו, הן בהקשר של היעוץ המשפטי לממשלה והן מעבר לכך, פרט אולי לעניין אחד. אתמול קיבל הועד המרכזי של הלשכה עמדה, לפיה אין לקבוע בחוק מיוחד את תנאי הכהונה של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה. לדעת הלשכה, יש עם זאת לקצוב את כהונתו של יועץ משפטי במשרדי הממשלה, באמצעות מכרז, לתקופה של 7 שנים ללא הארכה. אשר ליועצים המכהנים בהווה, הועלו הצעות שלנות והוחלט שיש לאפשר להם להמשיך לקדנציה אחת מלאה נוספת ממועד ההסדר החדש במסגרת הוראת מעבר. לגביהם וגם בהתייחס לעתיד, התקבלה, בהקשר זה, המלצת ועדת אברמוביץ לבחינת מערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, לפיה בתום תקופת הכהונה יוכלו היועצים להתמודד על תפקידים אחרים בשירות המדינה, ואם לא יתקבלו לתפקיד כזה, יהיו זכאים להסדר פרישה של שבעה חודשים. נדחו כל ההצעות בדבר מעורבותם האפשרית של נבחרי ציבור בדבר הפסקת הכהונה. הועד המרכזי ביקש להותיר את הליך הפסקת כהונתו של יועץ משפטי, כפי שהוא קבוע היום בדין, באמצעות חוק שירות המדינה (משמעת) והתקשי"ר, ולא ראה הצדק בקביעת עילות נוספות בדין. אני סבור שההסדר הזה, לו יתקבל, מאוזן, מכבד את הדעות השונות בנושא ושומר על העצמאות המקצועית הכה הכרחית והכה חשובה של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.
אני מבקש להודות כבר עתה לכל משתתפיו של ערב זה, שנענו לאלתר לבקשתי להשתתף בו: הן נושאי הדברים, הן משתתפי השיח והן המגיבים. בשל הביקוש הרב של הקהל להשתתף באירוע, הוא הועבר על ידינו מבית הלשכה בירושלים לבנייני האומה. גם כאן, אנחנו עדיין בעיר הבירה ובאכסניה מכובדת.
ביטאתי כבר בעבר, בכתב ובע"פ, את הערכתי הרבה לכהונתו של מני מזוז כיועץ המשפטי לממשלה. בעיקר, אני מבקש לציין את תרומתו הגדולה לטוהר המידות בשלטון הציבורי ולביצור שלטון החוק במדינה. אולי, מני, אסתפק בכך שלא אתאפק מלבשר לך, שוועדת פרס לשכת עורכי הדין לשנת תש"ע, נענתה בשבוע שעבר להצעתי, וכי אם המלצתה, בפה אחד של משתתפי ישיבתה, תאושר ע"י הועד המרכזי, יוענק לך השנה פרס הלשכה לשנה זו בכנס העשור באילת.
נזכיר בערב זה גם את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, בין השנים 1948-1950, יעקב שמשון שפירא ז"ל, את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, בין השנים 1950-1960, חיים כהן ז"ל, את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, בין השנים 1960-1963, גדעון האוזנר ז"ל ואת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר בין השנים 1963-1968, משה בן זאב ז"ל.
למדתי, גם מדברים שכתב
יצחק זמיר, כי: לכשסיים היועץ המשפטי לשעבר, חיים כהן ז"ל, את תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, נתפס בעיני הציבור כמי שהגן במהלך כהונתו על השלטון, ולא אחת על חשבון זכויות אדם. משהועלתה ההצעה למנותו לבית המשפט העליון, התפרסם באחד העיתונים מאמר מערכת ובו נטען, כי חיים כהן היה מעורב מידיי בעולם הפוליטי וכי עמדתו בנוגע לזכויות אדם אינם "בהתאמה למשטרה דמוקרטי כפי שרוב הציבור מבין אותו".
לאחר שהתמנה לבית המשפט העליון, נודע השופט חיים כהן בעיקר בפסקי דינו, שעמדו לצידן של זכויות האדם, זכויותיהם של החלשים והמיעוטים בחברה. מה גרם לשינוי? – "למעשה לא אני השתניתי כל כך, אלא הזמנים השתנו, או אולי נכון יותר לומר, הקליינטים שלי השתנו. אז (בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה) הייתי עורך דין של הממשלה הזמנית, מילאתי את תפקידי במסירות ובנאמנות ככל שיכולתי. כיום אין לי קליינט כזה ואני עומד על רגליי שלי".
חברינו, עו"ד יהודה וינשטיין יבדל"א, מונה זה עתה ליועץ משפטי לממשלה. יש המצפים מהסנגור יהודה וינשטיין ליתן את מירב הטון כיהודה וינשטיין היועץ. גישה זו מוטעית ואף לא הוגנת כלפיו. אני מניח ששינויים יהיו. תובנות וניסיון מהפרקטיקה המעשית, ובכלל זה מעולם הסנגוריה הפרטית, תמצאנה ביטוין. הגינות והבנה כלפי האזרח והתושב מצד רשויות האכיפה השלטוניות בוודאי תימשכנה ואף תתעצמנה. אולם, יהודה וינשטיין כבר איננו סניגור. הוא היועץ המשפטי לממשלה. גם מעבר למאה ימי החסד, יש לכבד ולהבין זאת. איני סבור, שיש לצפות לתהליך פרסונאלי הפוך לזה שעבר על חיים כהן המנוח. האדם עצמו אינו משתנה. שכלו הישר, עמדתו המוסרית והמקצועית, ובמקרה שלנו – גם חוש ההומור, אינם בני חלוף. אולם, מה שרואים משם אכן לא תמיד רואים מכאן, ובחלק מהעניינים – בצדק.