בימים אלה השלמתי שנת כהונה ראשונה כשר להגנת הסביבה.
למרות מידת המעורבות שלי בנושאי סביבה בכנסת, הופתעתי לגלות עד כמה רבים הם התחומים עליהם מופקד המשרד להגנת הסביבה, ועד כמה נדרשת מעורבות המשרד בנושאים שעל סדר היום של המדינה.
החלטות הנוגעות לתשתיות, למים, לביוב, לתכנון, לאנרגיה ועוד - משפיעות על הסביבה, על איכות החיים של תושבי המדינה ועל המשאבים שנותיר לדורות הבאים.
הגידול באוכלוסיית כדור הארץ, הפיתוח הכלכלי המואץ והעלייה המתמדת ברמת החיים, יחד עם הניצול המוגבר של משאבי הטבע, פגיעה במקורות מים וקרקע, פגיעה במגוון הביולוגי, ההתחממות הגלובאלית ומצבורי הפסולת - מציבים בפני המין האנושי אתגרים סביבתיים ואחריות אישית.
בידי כל פרט, קבוצה, ארגון וחברה הכל ליצור שינוי. שינוי ושיפור הרגלי הצריכה וההתנהגות באופן שיביא לצמצום בצריכת האנרגיה, המים וחומרי הגלם, ובמקביל, מניעת פגיעה במשאבי הטבע והנוף, חיוניים באותה מידה שחיונית ההגנה על המדינה מפני אויביה. זיהום אוויר, קרקע ומקורות מים, הוא איום ממשי על הקיום ועל איכות החיים כאן.
צבא, מעצם הגדרתו הוא גוף גדול, העוסק בחומרים מסוכנים ומזהמים, משתמש באנרגיה, בדלקים ובשמנים, וצרכן גדול של מים ומשאבי טבע, ויצרן גדול של פסולות ושפכים. משום כך, צבאות הם גורם בעל פוטנציאל זיהום בשגרה, ובמיוחד בעת פעילות מבצעית או מלחמה. ב-1991, מלחמת המפרץ הראשונה, הציתו העירקים 600 בארות נפט בשטח כווית. הפיח מהשריפה נדד למרחק של למעלה מ-3,000 ק"מ והגיע עד לקשמיר שבהודו. כמויות אדירות של נפט שנשפכו לים פגעו במתקני התפלה, לבעלי החיים בים, ביבשה ובאוויר, וגרמו לנזקים בלתי הפיכים.
לפעילות הצבאית של צבא ההגנה לישראל יש פוטנציאל ממשי לפגיעה בסביבה ובכלל זה, באיכות האוויר, הים, המים, הקרקע והטבע. בסיסי צה"ל, הסדנאות, המחנות, המפעלים והמתקנים הפרוסים ברחבי המדינה, משפיעים באופן משמעותי על איכות הסביבה בישראל ומחוצה לה.
המדיניות לאפס סובלנות כלפי מעוולים סביבתיים עליה הכרזתי, חלה על הסקטור הפרטי הציבורי וצה"ל לא יוצא ממדיניות זו. על הצבא להיערך על-מנת לעמוד בכל הדרישות הסביבתיות כדי לא להגיע להליכי אכיפה מול המשרד. על הצבא לשמש מופת בעמידה בדרישות סביבתיות מבחינה ערכית ומוסרית, ולא רק חוקית.
צה"ל, שהכריז על עצמו כצבא ירוק, צריך לפעול ליישום מדיניות המביאה בחשבון את הדרישות הסביבתיות, ולהקצות את האמצעים הנדרשים למימוש התוכניות.
אין לי ספק שהצבא יכול להיות הגורם המוביל בתחומי הסביבה: לעודד יוזמות לשיפור ההגנה, לקדם טכנולוגיות מתוחכמות, ולהשפיע בתחומים של אנרגיה, פסולת, תחבורה, מים, ושפכים חומ"ס ועוד.
צה"ל יכול להיות הגורם המובל בארץ ליצירת שווקים למוצרים ולשירותים ירוקים על-ידי שילוב קריטריונים סביבתיים כמו התייעלות אנרגטית גבוהה, שימוש בחומרים ממוחזרים ועוד, במכרזים. גם בבנייה ירוקה יכול צה"ל לשמש מודל לתכנון, בנייה ותחזוקה ולהרוויח פעמיים: חיסכון בהוצאות ושיפור איכות הסביבה.
כיצרן פסולת מרכזי בישראל, יכול הצבא להפחית באופן משמעותי את כמות הפסולת המיוצרת, להגדיל את כמות הפסולת המועברת למיחזור, וכך להפחית את כמויות הפסולת המועברת להטמנה.
גם בנושא שינוי אקלים - צה"ל הוא גורם משמעותי בכל הנוגע לצריכת אנרגיה.
אני מבקש לברך, מעל במה זו, על המהלכים שכבר נעשו. פרויקטים להתייעלות אנרגטית זיכו את חיל הים במקום הראשון בתחרות לשנת 2008 ואת זרוע האוויר במקום השני. צוות השיפוט נכח במהלך הסיורים בבסיסים במהפכה הירוקה המתחוללת בצבא, במודעות הסביבתית המחלחלת מכל הדרגים ובנכונות להשתתף במאמץ להגנה על הסביבה. אני מזמין את הצבא להיות הגורם המוביל בייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים על גגות מבנים בצה"ל - מהלך שעשוי להביא להפחתה משמעותית של פלטות גזי חממה, ולחיסכון כלכלי.
אני קורא לחיל החינוך, שגם הוא זכה במגן צה"ל, לתת בידי חיילים ומפקדים את הכלים לאימוץ דפוסי התנהגות סביבתיים, ברמה האישית, בנורמות החברתית ובמודעות לנושא.
אני מבקש לברך את כל מי שהשתתפו בתחרות, וכמובן את הזוכים המצטיינים.
אני מבקש להודות לצוותי השיפוט שעשו ימים רבים בבחינת הפרויקטים ובסיורים בבסיסים.
ואחרונים חביבים - אני מבקש להודות לחברי צוות השיפוט של תחרות הצילום, שתורמים מדי שנה מזמנם כדי להבטיח את הרמה המקצועית הנדרשת מהצילומים שזכו בתחרות. אין לי ספק כי תחרות "צה"ל והסביבה בעין המצלמה" מציבה אתגר לא קל בפני האמנים-הצלמים הנדרשים לתובנה עמוקה ולכישרון כדי להציג את הקשר בין הסביבה והצבא.
יישר כוח ולהתראות בתחרות הבאה.