לא אחת נוטים לציין שלשאלות מורכבות יש תשובות מורכבות. אמירה זו משקפת בדרך כלל חוסר רצון,היעדר מוכנות וחוסר אומץ לב חברתי ומנהיגותי מלהתמודד באופן אזרחי, מקיף ואמיץ עם היעדר שיווין בנשיאה בנטל. לעניין השוויון בנשיאה בנטל, שאלה לכאורה מורכבת יש בשונה תשובה אחת פשוטה: כל אזרחי מדינת ישראל בהגיעם לגיל 18, עם בסיום לימודיהם התיכוניים צריכים להשתתף באופן שווה ומותאם בנשיאה בנטל.
יש להתאים את מסגרת הנשיאה בנטל, שירות צבאי או שירות אלטרנטיבי-חלופי שווה למאפיינים הייחודיים של המתגייסים בין אם כפרטים ובין אם כקולקטיב. הימנעותם העקרונית האידיאולוגית והבלתי מותנית של קבוצות, מגזרים, קולקטיבים בחברה מחובה זו (שירות צבאי או שירות חלופי) היא תופעה שלא ניתן להסכים ולקבלה.
הימנעותה הנמשכת של המדינה והמחוקק מלהימנע מהתמודדות ראויה, שוויונית ומכבדת שונויות עם היעדרו המופגן והמובהק של נשיאה שווה בנטל הינה במקרה הטוב שערורייה בלתי נסבלת. חובתה ואחריותה של המדינה, באמצעות חקיקה ראויה ואכיפה להבטיח יישום של עיקרון זה-שוויון בנטל, נטל ביטחוני ו\או נטל חברתי-קהילתי הכל תוך התאמות נדרשות.
הימנעותו האידיאולוגית של חלקים גדולים מהציבור החרדי מנשיאה שווה בנטל, הגדרתם את הלימוד (תורתם אומנותם) כתרומתם וכחלקם בנטל הנדרש לחברה הישראלית ולמדינת ישראל (וכחלופה לשוויון בחובות) מקוממת בין היתר משום שהנתיב הנבחר (תורתם אומנותם) והכרה "דה פאקטו" של המדינה בכך (ודה יורה באמצעות חוק טל) הינה שערורייה בלתי נסבלת, בלתי חוקית ואולי אף בלתי חוקתית.
הניסיונות להציג את פרויקט גיוס חרדים ל-צה"ל (למשל: פרויקט שח"ר, נחל חרדי) כהישג התורם להגברת השוויון בנשיאה בנטל מבטאים זלזול באינטליגנציה, עלבון וסותרים מעצם הגדרת פרויקטים אלו את הנחות היסוד בכל מדינה וחברה מתוקנת- כל בני האדם, כל האזרחים הינם שווים. שיעור הגיוס הנמוך והמזערי של בני נוער חרדים לצבא כשלעצמו אינו בהכרח מדאיג. שכן ניתן היה להגדיר זאת כך - היום מתגייסים מעטים ובטווח של מספר שנים...אולי במהלך איטי שיימשך אפילו דור שלם יתגייסו ככלל כולם בין אם לשירות צבאי מלא ובין אם לשירות חלופי.
לא כך הדבר. העוסקים בתחום זה בצבא ובארגונים מקבילים לעניין זה (ה-"גוינט" למשל) ובוודאי המנהיגות החרדית התומכת בפרויקטים אלו, מצהירים מעל כל במה מבלי למצמץ אף לא פעם אחת שהתוכנית אינה מיועדת לכלל הצעירים אלא רק לאלו אשר אינם מסוגלים ו\או אינם מתאימים למסגרות של "תורתם אומנותם". יעדיי גיוס של בני נוער חרדים אינם נגזרים מעקרונות של שוויון אזרחי אלא מעקרונות אחרים.
אחיזת העיניים בדמות גיוס חרדים לצבא
לתפיסת כל העוסקים בנושא - חזון גיוס חרדים לצה"ל אינו מיועד ככלל לכלל בני הנוער החרדים אלא מלכתחילה רק למי שאינו מתאים להגדרת "תורתו אומנותו" כל הניסיונות לחלץ היקף מוסכם ומוגבל של בני נוער חרדים אשר ילמדו במקום לשרת בצה"ל ו\או בשירות חלופי נתקלים בסירוב.
במילים אחרות אם במחזור הגיוס הקרוב והבאים כל בני המחזור מהקולקטיב החרדי יתאימו להגדרה של תורתם אומנותם לא יגויס אף לא חרדי אחד לרפואה. מצב דברים זה, אחיזת העיניים בדמות גיוס כזה של חרדים לצבא, גרוע יותר ממתן פטור גורף לכל בן ובת 18 מהחברה החרדית (כדוגמה).
להשלים את חקיקית חוק השירות החלופי
לצד חוק שירות הביטחון הקובע ככלל שכל בן ובת בגיל 18 חייבים גיוס יש להשלים את חקיקת חוק השירות החלופי (שירות לאומי, שירות אזרחי, שיות קהילתי) כמסגרת חלופית מותאמת לפרטים מסוימים ולקולקטיבים אחרים. המעיין בהצעת החוק על גלגוליה השונים מגלה (שוב) שבמהותה סותרת היא את עקרונות השוויון ואין סתירה זו באה בכדי להסדיר התחשבות וקבלה של שונות אישית או קולקטיבית.
הצעת חוק זו הינה עקרה, חסרה ועדיף לה שלא תבוא לעולם...בוודאי במתכונתה הנוכחית. חוק השירות החלופי צריך לכלול מספר מרכיבים ועי"כ להבטיח יחד עם חוק שירות הביטחון הסדר שוויוני מותאם לשונות אישית וקולקטיבית.
חוק שירות חלופי אמיתי, נכון ושוויוני צריך לכלול מספר עקרונות:
- שירות חלופי, כחלופה לשירות צבאי יוגדר כחובה לכל אזרח ואזרחית ככלל בהגיע\הו לגיל 18.
- כל אזרח\ית משמע: יהודי, ערבי,דתי, חרדי, חילוני,בן דת אחרת...(כל אזרח).
- משך השירות החלופי צריך להיות זהה למשכו של שירות החובה הצבאי.
- תנאי השירות החלופי יהיו זהים (בהתאמות הנדרשות) לשירות צבאי.
- בוגרי השירות החלופי יחויבו בשירות מילואים חלופי עד הגיעם לגיל הפטור משירות מילואים.
- מסגרות השירות הלאומי יותאמו למאפיינים האישיים ו\או הקולקטיביים של משרתיו.
- השירות הלאומי ינוהל באמצעות מסגרת תפעולית לא צבאית בין אם ע"י משרד ממשלתי שייועד לכך או כמנהלת לשירות חלופי במסגרת אחד ממשרדי הממשלה.
- יישום החוק יתרחש כתהליך מדורג אך מתוחם.
לא יעלה על הדעת שההסדרים החוקיים בישראל יאפשרו (במבחן ההגדרה ובמבחן התוצאה) לפרטים ולקבוצות שלא לשאת בנטל. המסגרות לשירות חלופי לבנים ולבנות, הקיימות והאפשריות הינן כה מגוונות ובתכנון נכון יכולות לתרום רבות לחברה ולאינטגרציה ישראלית ואינן מחייבות מחיקת זהויות אמוניות, לאומיות ואחרות או איום עליהן.
למען הסר כל ספק, יוער כי חובת השירות הצבאי ו\או חובת השירות החלופי גם לכשיוגדרו כהלכה לא יהוו תנאי, לא תנאי מקדים להסכמה לשרת ולא תנאי נגזר להבטחת זכותו של כל אזרח לשוויון אזרחי וחברתי, לשוויון הזדמנויות במדינת ישראל.
ככל שהדבר נשמע (עדיין) מוזר: זכויות של בני אדם בחברה(הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות לעבוד וכיו"ב) אינן צריכות ואינן יכולות בחברה דמוקרטית להיגזר ממילוי חובות מעין אלו. זכויות אדם אינן בגדר תמורה אלא קיימות בזכות עצמן מעצם הגדרתה של החברה והמדינה כדמוקרטית.