במהלך השנה האחרונה שאלו אותי שוב ושוב אם אמשיך להיות אתכם בפייסבוק גם אחרי שאבחר. אז הנה. הבחירות נגמרו וכמו שאתם רואים אני כאן.
הנה מה שאמרתי אתמול בלילה לפעילים בעקבות הנצחון הגדול של "יש עתיד":
לפני עשר שנים בדיוק, ב-2003, בלילה כמו הלילה הזה, ישבתי בבית הורי בזמן ששודר מדגם הטלוויזיה. ובעשר בערב, בדיוק כמו היום, עלו הגרפים הצבעוניים והכריזו ש"שינוי", מפלגתו של אבא שלי, זכתה ב-15 מנדטים.
כולנו קפצנו וצרחנו והתחבקנו, ואז גילינו שאבא נשאר לשבת בכורסה שלו, ונראה רציני ומהורהר וכמעט עצוב. ופתאום השתרר שקט, ואני שאלתי אותו, "מה קרה?" והוא אמר: "כרגע הבנתי את כובד האחריות שנחתה עלי".
לא הבנתי אותו אז, חשבתי שמותר לשמוח קצת לפני שהוא מתחיל להתעסק בכובד האחריות. אני מבין אותו הלילה.
אחריות כבדה הונחה הלילה על כתפינו. במהלך כל מערכת הבחירות הזאת יש משפט אחד שנאמר לי שוב ושוב - מקרית שמונה עד שדרות, מירושלים עד לתל אביב, ממטולה ועד אילת - בכל מקום היה תמיד מישהו שנעמד ואמר, "אל תשכח אותנו כשתהיה שם. אל תהיה כמו כל אלה שברגע שהם נבחרים הם שוכחים".
כרגע נבחרתי, ואני לא אשכח. אני לא אשכח.
בזכות האמון
לא אשכח את מי שדיבר בכאב על האח הצעיר שנסע למיאמי כי מעמד הביניים הישראלי לא מצליח לגמור פה את החודש.
לא אשכח את כל האנשים שאמרו לי שהחינוך הוא מרכז עולמם כי הם רוצים שלילדיהם יהיו את האפשרויות שלהם לא היו.
לא אשכח את איציק מואטי מרחובות, שבנו נרצח בדקירה בידי ביריונים והוא רק רוצה ליצור עולם שבו אף ילד לא נרצח.
פירושה של האחריות היא שאסור לשכוח שכל מי שהצביע היום ל"יש עתיד", הצביע בזכות הנורמליות, בזכות האמון בין אדם לאדם, בזכות החינוך, הדיור לצעירים יוצאי צבא, בזכות הדאגה לחלש.
מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים לא פשוטים. אנחנו עומדים בפני משבר כלכלי המאיים לרסק את מעמד הביניים הישראלי, בפני עולם שעלול לנדות אותנו בגלל הקיפאון המדיני, בפני החשש מההתפרקות החברתית שגורם נושא השיוויון בנטל.
יש רק דרך אחת שבה נוכל לעמוד בפני כל האתגרים האלה: ביחד.
זהו המסר שמשגרות לנו תוצאות הבחירות. אזרחי ישראל אמרו היום "לא" לפוליטיקה של פחד ושנאה. הם אמרו "לא" לאפשרות שנתפצל לסקטורים ולמגזרים, לשבטים ולקבוצות אינטרסים. הם אמרו "לא" לקיצוניות ולאנטי דמוקרטיות.
לא על חשבון השני
אם תסתכלו על הרשימה של "יש עתיד" יש בה אשכנזים וספרדים, דתיים וחילוניים, אנשי מרכז ואנשי פריפריה, אנשים שבאו מן השמאל ואנשים שבאו מן הימין, גברים והרבה מאוד נשים - מה שמאחד ביניהם הוא שהם אמרו "כן" לתקווה, ו"כן" לאחריות הדדית, ו"כן" לרעיון שהאמת לא נמצאת בידו של אף צד, מה שטוב לישראל אינו בידי הימין ולא בידי השמאל, הוא טמון ביכולתנו למצוא מרכז אמיתי, הוגן, המקשיב גם לאחר, שיודע לנהל דיאלוג, שזוכר שאנחנו פה ביחד לא אחד על חשבון השני, אלא אחד עם השני.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי להודות להם ולצוות המסור של "יש עתיד", קבוצה מופלאה של פעילים, צעירים ומבוגרים, שכבר חודשים ארוכים לא ישנים בלילות כדי לגרום לרגע הזה לקרות. אני גם מודה לליהיא, ליואב, ליאור ויעל, אני אוהב אתכם בכל ליבי.
הבחירות הסתיימו. מערכת בחירות מטבעה מעוררת פלגנות ולא מעט כעסים. אנחנו צריכים עכשיו לשים את כל זה מאחורינו, ולמצוא את הדרך לעבוד ביחד כדי למצוא פתרונות אמיתיים, המיועדים לאנשים אמיתיים.
אני חש את כובד האחריות, ואני קורא לבכירי המערכת הפוליטית לעשות איתי ביחד ככל שביכולתם כדי להקים ממשלה רחבה ככל האפשר, שתאחד בתוכה את הכוחות המתונים מימין ומשמאל, ותביא לשינוי אמיתי במדינת ישראל.
