אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - צמד מלים שלא יכולתי להאמין שאומרם לפני כחודשיים ועוד מהפודיום כאן.
כבוד הוא לי לעמוד על במה זו ולהיות מהדוברים הראשונים במליאה. מכיוון שהנאום מתקיים כשלושה שבועות בלבד אחרי הבחירות והמערכת הפוליטית בעיצומם של המגעים להרכבת קואליציה, הרי שזוהי תקופת ביניים שבה לעשייה הפרלמנטרית יש מגבלות וגם לממשלת המעבר העוסקת בתחזוקת הקיים וההכרחי.
אני חושב שכולם יהיו שותפים לשאיפה כי זמן זה יהיה קצר ככל הניתן ותתגבש תמונה, וה
ממשלה הבאה ושותפיה וכך גם עבודת הכנסת תוכל להביא לידי ביטוי את ייעודה האמיתי כמוסד על לחקיקה ולפיקוח על עבודת הממשלה, כיוון שהאתגרים העומדים בפנינו אינם קופאים בציפייה לסיום ההליך הפוליטי.
בנימה אישית - לאחר 30 שנות עשייה ציבורית במדים בתפקידים שונים אני רואה זכות גדולה ואחריות כבדה בתפקידי כחבר כנסת, למרות שאני מודע, כמו רבים מחברי, לתדמית שיצאה לבית הזה, אם כי צריך להודות מהימים שאני נמצא כאן - חלק מזה אולי נקנה ביושר, אבל החלק האחר, צריך לתת לו את הפרופורציות, ויש פה עשייה חשובה מאין כמוה.
אני רוצה להודות מכאן לצוות המקצועי שקלט אותנו כאן, מהיושב-ראש בפועל ועד היושב-ראש היוצא ואחרון העובדים במשכן.
הבחירות האחרונות יצרו תמונה מעניינת, הבוחרים החליפו כמעט מחצית מחברי הבית - 48 במספר - ויש בהם ציפייה שנביא עמנו את השינוי בסגנון וגם בעשייה.
תוצאות הבחירות שלחו מסר ברור, שאסור לכל ממשלה שתקום להתעלם ממנו - העם רוצה שינוי משמעותי, שינוי עמוק, לא קוסמטי. לא קוסמות של ניסוחי עורכי-דין או פוליטיקאים שנונים ומנוסים, אלא הבנה עמוקה של כל מי שנושא באחריות להקמתה של הקואליציה והממשלה, ובראש ובראשונה של ראש הממשלה
בנימין נתניהו.
העם אמר את דברו בדבר השינוי הנדרש לצדק חברתי, לחיים שיש בהם תקווה, לדיור לזוגות צעירים, לחינוך ולחיים בכבוד, לשוויון רחב יותר בנשיאה בנטל. כולם דיברו על זה כאן. לא בכוח ובכפייה, אלא מתוך הבנה והסכמה כי יש צורך בשינוי הנוסחה שתביא חלקים גדולים של האוכלוסיה, שכיום מודרת מגיוס אזרחי או צבאי, או אף חמור מכך, ממעגל העבודה, לשאת בנטל.
ידידי ומפקדי לסיעה, חבר הכנסת
אלעזר שטרן, שיישא דברים אחרי, אולי ידבר על כך בהרחבה ואני לא ארחיב בנושא הזה.
פתחתי בנושא הזה, אף-על-פי שתפישת עולמי וגם זו של מפלגתי היא נשיאה בדגל המדיני-ביטחוני שטושטש במערכת הבחירות האחרונה, ייתכן שמטעמים פוליטיים ואלקטורליים. ולא רק שהוא לא נעלם, אלא אף יהיה בין הראשונים לפתחה של הממשלה שתקום. אם היינו צריכים תזכורת לכך, הרי שביקורו ההיסטורי של נשיא ארצות-הברית,
ברק אובמה, בחודש הבא, יעמיד את זה במרכז השיח הציבורי והלאומי.
ברור כי האתגרים הביטחוניים והמדיניים מצריכים עמידה איתנה וחזקה של מערכת הביטחון נוכח ההתעצמות האירנית, ואף יותר מכך - נוכח חוסר היציבות של שכנותינו הגובלות עמנו. יש בכך גם סכנות גדולות, אך גם הזדמנויות, ועל כן, מעבר לחוסן הביטחוני נדרשת תבונה מדינית.
שמחתי לשמוע את דבריו של יושב-ראש יש עתיד, חבר הכנסת לפיד, ואת המשקל בנאומו לחשיבות החתירה לפתרון הסכסוך.
הקיפאון אל מול הפלשתינים בארבע השנים האחרונות, ומבלי לגרוע ולו במקצת מאחריותו של יושב-ראש הרשות הפלשתינית למצב זה, הביאו אותנו בצד הישגים ביטחוניים ורגיעה ביטחונית חשובה לבידוד בינלאומי ולהישגים מדיניים חסרי תקדים של הרשות הפלשתינית, ששיאם ההכרה באו"ם כמדינה משקיפה. החזרת היוזמה לניהול התהליך המדיני הכרחית על-ידי כל ממשלה שתקום, כי בהיעדר יוזמה כזאת נמצא עצמנו מובלים ונאפשר את בנאום הסכסוך, דבר שנמנענו ממנו כל השנים. לחיצת יד אחת של ראש הממשלה או שר החוץ עם אבו מאזן שווה עשר תוכניות כלכליות לצמיחתו של המשק. לא צריך להמתין לאינתיפאדה שלישית או ליוזמה של הקוורטט, צריך אומץ ולעשות מעשה.
הנושא השלישי שיעמוד לפתחה של הממשלה והבית כאן הוא התקציב. אין ספק שבשוך הסיסמאות של הבחירות האחרונות, האחריות להעברת תקציב שיונח לכנסת יהיה כזה שיוכל לבטא את השינוי המקווה, אך עם זאת ישמור על היציבות המקרו-כלכלית ויאפשר גם צמיחה ומקומות עבודה. אין ספק כי יידרשו קיצוצים כואבים, אך בהודעת הממשלה על צמצום וגירעון חשוב שלא ניפול שוב על מעמד הביניים והשכבות החלשות במיסים ובגזרות.
חשוב שזה יהיה תקציב שישקף את הצורך בצמצום הגרעון מחד-גיסא, אך תקציב של חמלה ואמפטיה כלפי הציבור שנושא בנטל והשכבות החלשות. חשוב שתהיה בו גם תשובה לנושא המעיק יותר מכל על מעמד הביניים, חלוקה צודקת ושקופה יותר של תקציב המדינה תוך תיעדוף הפריפריות, חיזוק הנגב והגליל ולא כפראזה. שינויי מפת סדרי העדיפויות הלאומית שתהיה קוהרנטית גם לתפישה המדינית.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הח"כים החדשים והוותיקים. אני מנצל הזדמנות להעלות את נושא הביטחון האישי שלא בכל יום מדברים בו, נושא התעניינות מרכזי בחיי הציבוריים טרם כניסתי לפוליטיקה, הן בלוחמה בטרור והן באכיפת החוק. הביטחון החברתי והביטחון האישי חד הם. בכל סקר ומדד שנבחן שאינם בעתות של מלחמה, נמצא כי נושא הביטחון האישי והעתיד הכלכלי-חברתי הם שני הנושאים המטרידים ביותר את האזרח. בשנים האחרונות מטפלים משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים ביעילות בארגוני הפשיעה, למרות שניתן לראות כי מדי פעם מרים ארגון פשיעה כזה או אחר את הראש וניסיונות החיסול ביניהם גובים קורבנות חפים מפשע. אולם מגמה זו של מאבק עיקש ומקצועי בארגוני הפשיעה מניבה פירות, אך אני סבור עדיין כי האכיפה הכלכלית והלחימה בהון השחור ובהלבנת ההון אינן מגיעות לתוצאות הרצויות.
ניתן דרך האכיפה, שיתוף פעולה בין רשויות המס האחרות, התביעה, לחלט ולהחזיר מיליארדי שקלים לתקציב המדינה המדולל. שינויי חקיקה הנדרשים בנושא זה בטוחני כי יתקבלו על כל יושבי הבית ללא הבדלים פוליטיים. השבת חלק גדול יותר מתקציב זה לתקציבי אכיפה תביא ליעילות גדולה יותר בצד ההישגים האלה. לצערי, לא ניתן לומר כי הציבור זוכה לשירות ולהגנה על בטחונו האישי ורכושו כפי שהיה מצופה.
הטענה כי משטרת ישראל קטנה על המדינה עדיין נכונה. המגמה של חיזוק המשטרה בשנים האחרונות חייבת להימשך גם בעידן של קיצוצים. צריך לזכור כי חוסננו הלאומי לא נגזר רק מכמות הטנקים והמטוסים שיש לנו, אלא מהביטחון האישי והחברתי שילדנו יוכלו ללכת בדרכם הביתה מבלי שנהג שיכור ידרוס אותם וייצא עם עונש מגוחך או שפדופילים ישובו לאזורי הפשיעה כי רק לשב"ס אין כוח אדם מספיק לפקח עליהם ועוד ועוד.
בצד זה, ודווקא היום, צריך לברך את השר לביטחון פנים ונציב הכבאות ניצב בדימוס
שחר איילון על השלמת תהליך הקליטה של מערך הכבאות כרשות לאומית תחת חוק הכבאות במשרד לביטחון הפנים, כאחד מלקחי אסון הכרמל על מחדליו הנלווים שהביא למותם של 44 צוערי השב"ס המשטרה והכיבוי.
נושא אחרון שאני רוצה להתייחס אליו הוא תופעת הגזענות שהרימה ראש ביציעי הכדורגל ולא רק שם. כמי שעמד בראש שתי ועדות שעסקו באלימות בספורט ואף היה לי חלק בהמלצות של החוק למניעת אלימות בספורט שחוקק על-ידי הכנסת הקודמת, וכמי שהספורט חשוב לו, אני רוצה להביע את שאט-הנפש שחשתי כשראיתי את השלטים הגזעניים ויותר מכך את הקריאות בפרשת הצ'צ'נים בבית"ר. לדעתי זה קצה קרחון של תופעות אלימות, גזענות והכתמת הספורט בארץ. בעבר ביקרתי את התנהלות ההנהלה בקבוצת בית"ר ירושלים במסרים הכפולים ובעצימת העיניים לגילויי האלימות ולהדרתם של מוסלמים וערבים מהקבוצה. זוהי כניעה לטרור והפחדה של חבורה לא קטנה אך עדיין מיעוט שניתן לטיפול בראש ובראשונה על-ידי הרשויות לאכיפת חוק, המשטרה, הפרקליטות, בתי-המשפט. כיום מששינתה ההנהלה את דריכה ומנשבת בה רוח חדשה, היא חייבת בגיבוי לאורך זמן של כלל הרשויות. טוב עשתה השרה
לימור לבנת בגיבוי ובתמיכה בתקציב לעידוד פעילות לשת"פים האוהדים התומכים. הפעילות המשולבת של ענישה והרתעה וחינוך ועוד מודלים שכתובים בדוח שהוגש לשרה מטופלים על-ידי המועצה למניעת אלימות בספורט יכולים לטפל בתופעה זו.
חשוב כשמדברים על ספורט שנדבר על תוצאות - לצערי לא תמיד יש על מה - ולא על אלימות, על אבטחה ושוטרים במגרשים.
צריך לזכור כי אלימות היא סרטן בלב הדמוקרטיה, והיא מוצאת לעצמה ביטוי בכבישים, ביציעים, בחצר בית הספר ובכל מקום. אגב, כבוד הרב מוזס, שאני לא רואה אותו, גם במקומות שיש בהם לימודי ליבה וגם בכאלה שאין בהם לימודי ליבה, ואף אחד לא חסין. אין זו גזירה משמיים והיא ניתנת לטיפול. אני משוכנע שאמצא אוזן קשבת, ובעזרת חבריי, הזדמנות לברך את ארבעת הניצבים בדימוס שיש בכנסת זו, ללא קשר לזהותם הפוליטית או לתפקידים השונים שכל אחד מאתנו ייטול עליו, נוכל לקדם את נושא מיגור האלימות למען עתיד טוב יותר לילדינו. תודה רבה לכם.