הנחלת הצורך בהנפת שני הדגלים - יש להנחיל את הצורך להניף שני דגלים - הביטחוני והחברתי, לאותו גובה.
הכרה בלכידות ובביטחון החברתי כמרכיבים מובילים בגיבוש החוסן הלאומי. מקומה המרכזי של הפריפריה ו'עוטף עזה' בכללה, בשיח הציבורי ובסדר היום הלאומי.
עקרון הנפה של שני דגלים במקביל מלווה אותי מעת כניסתי לתפקיד, אולם בהתאם למהותו של תפקיד
מבקר המדינה, אני מניף את דגל הביטחון האזרחי - ההגנה על טוהר המידות בשירות הציבורי, מאבק בשחיתות הציבורית, וצמצום החסמים והביורוקרטיה, וזאת במקביל לדגל החברתי.
כפי שציינתי לא אחת, שני דגלים אלו משלימים זה את זה. לצד המאבק בשחיתות חברה אשר הולכת רק לפי מידת הדין, אף אם לא ידבק בה רבב של שחיתות היא איננה חברה צודקת. חברה צודקת הינה חברה המפנה מבט גם לעבר
"האנשים השקופים" החיים בקרבה. חברה צודקת הינה חברה ששוקלת גם שיקולים שאינם בהכרח מנויים בסעיף זה או אחר בספר חוקיה, אלא שיקולים מוסריים, יהודיים ואוניברסליים. חובתי כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, להיות פה לציבורים אלו בחברה הישראלית, ואני רואה חשיבות גדולה בקיומו של פורום המכובד הזה.
כמו-כן, לאחר למעלה משנתיים בתפקידי, אני משוכנע יותר מתמיד כי מבקר המדינה הוא אחד המוסדות החשובים ביותר מבין המוסדות האמונים על שמירת אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
אני נוהג להמשיל את מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ל"לוחם", בשני התחומים.
מבקר המדינה לוחם בשחיתות ציבורית, מבקר המדינה לוחם בביורוקרטיה וביהירות של הפקידות הממשלתית ולוחם בהיעדר שקיפות. בהקשר זה שבתי וציינתי לא אחת כי על עובדי הציבור לרומם את מידת השירותיות ועליהם להתייחס אל האזרחים כאל
לקוחות ולא כאל
נתינים. זאת הן מתפישת עובדי הציבור כנאמני הציבור, והן מאחר שריבוי חסמים וקשיות עורף של עובדי ציבור נחשבת בעיני כשחיתות שלטונית. למשל תופעת להמאכערים.
במקביל, מבקר המדינה לוחם למען חברה צודקת ושוויונית בה ישנה הגנה על השכבות החלשות והנזקקים, מבקר המדינה לוחם בשם כל אזרח ואזרח אשר נפגע במישרין בידי רשות ציבורית ופועל לתיקון המצב.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כנציב זכויות האדם - נציב תלונות הציבור מקבל כ-16,000 תלונות בשנה, בנוסף לכ-7,000 תלונות שאני מקבל כמבקר המדינה.
בעידן החוקתי בו אנו נמצאים, אני סבור שיש למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור תפקיד חשוב נוסף והוא ההגנה וקידום זכויות האדם במדינת ישראל.
במסגרת עבודתו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור צריך לבחון האם פעולות הגופים המבוקרים והגופים הנילונים נעשות בהתאם לדיני זכויות האדם במובנם הרחב. עליו לבחון האם הגופים המבוקרים מגשימים את זכויות האדם החוקתיות אשר מעוגנות בחוקי היסוד במדינת ישראל.
לאור היקפה הרחב של ביקורת המדינה, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור אינו מצטמצם רק לשאלה האם פעולה זו אחרת של הרשות המבצעת פוגעת בזכויות אדם באופן בלתי מידתי. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור אינו פועל רק בתוך שאלת החוקתיות. לביקורת המדינה יש אחריות ליצור רשות מנהלית נבונה יותר, הפועלת ברגישות ובצדק כלפי הפרט. רשות מנהלית אשר מגשימה בצורה ראויה את ערכי הדמוקרטיה. על כן, מבקר המדינה יכול לומר את דעתו גם בתוך "מתחם המידתיות". כלומר, המבקר יכול לומר לרשות המבצעת כי פעולתה פוגעת בזכויות אדם באופן מידתי וחוקתי, אולם יכולת לשקול בחירה בדרך פעולה אחרת יעילה ומועילה יותר להגשמת זכויות האדם. דרך פעולה אשר מיטיבה את ההגנה על זכויות האדם החוקתיות ובה בעת מגשימה את התכלית הציבורית שעמדה ביסוד הפעולה המנהלית הפוגעת.
צדק חברתי כולל, להשקפתי, גם את הגברת ההגנה על חושפי השחיתויות, וכן יצירת מנגנון צודק של גביית מיסים, הרחבת בסיס הדיווח ומלחמה חסרת פשרות בהון השחור. להוריד מחירים זה לא רק ע"י צווים אלא גם ע"י מאבק בהון השחור, שגורם לעליית מחירים.