בעוד כל הטורים בעיתונות מגויסים לאיום טקטי כזה או אחר, למחלוקת בין ביבי נתניהו לבין
נפתלי בנט בנוגע לקבינט, לבעיטה של משה יעלון לטובת
אביגדור ליברמן, מבקשת מאיתנו קרולין גליק להביט בתמונה הגדולה: כל איום נקודתי, כגון זה של חיזבאללהמצפון, זה של החמאס מהדרום, וכל מיני התארגנויות טרור אד-הוק בגדה המערבית, הכל מגיע מיד מכוונת אחת, אירן, שמבקשת לשלוט במזרח התיכון, בעירק, ובסוריה, וגם להשתמש בארגוני-זרוע בכדי לאיים אסטרטגית על ישראל. זו לא סתם "הטרדה". זה איום אסטרטגי. התחנה הבאה, אחרי עירק וסוריה, היא ישראל.
ואיפה האמריקנים בסיפור? אז ככה, לפי גליק, מסתבר שמאחורי כל הסיפור עומד סגן היועץ לביטחון לאומי של
ברק אובמה, בן רודס: הוא חשב שבכדי להיחלץ מן הבוץ העירקי, יש לשתף פעולה עם טהרן, גם במסגרת גידול תפלצת הגרעין שם, וגם על חשבון ישראל.
ג'ורג' בוש זנח את המלצותיו. ברק אובמה מאמץ אותן בחום, על חשבון ישראל, כמובן.
כשארצות הברית יצאה מעירק, טוענת גליק, היא אפשרה לאירן להשתלט עליה. "אנחנו צריכים להבין את המשמעות האסטרטגית של הברית הפעילה בין ממשל אובמה לאירן", מסכמת גליק. "יוזמות שלום למיניהן", לשיטתה, היא חלק מהמערך האסטרטגי של אירן להחליש את ישראל; זה בור שאסור ליפול אליו, היא טוענת.