סבר פלוצקר, לכבוד מלואת חצי עשור למחאה החברתית, מקדיש את המחצית הראשונה של טורו במוסף "ממון שישי" של
ידיעות אחרונות לראיון עם פרופ'
מנואל טרכטנברג, אז יו"ר הוועדה שנקראה על שמו, וכיום, ח"כ מטעם
המחנה הציוני ויו"ר וועדת הכספים בכנסת.
אחת ההמלצות של הוועדה אז, הייתה לבטל את תוכנית קיצוצי המס הנרחבים לעשירים ולחברות, יוזמה של
בנימין נתניהו אז, אשר לא נועדה, חלילה, להמרצת הפעילות במשק, אלא פשוט, בכדי לקצץ את המגזר הציבורי ובכדי לפגוע בשכבות החלשות, כתוצאה מכך;
הקיצוץ היה אמור להגיע לשיאו השנה, ובוטל. אך דווקא בתחומים אחרים, כגון הוזלת מחירי הדיור, וצמיחה כללית של המשק, טרכטנברג מציין כי אין שיפור, כי המלצות הוועדה לא יושמו במלואן (לתשומת ליבו של
משה כחלון).
את מחציתו השנייה של הטור מקדיש סבר פלוצקר לחזונו של שר התחבורה ישראל כץ, בנוגע לאי העזתי המיועד, אי-שהגה
שמעון פרס, וראש המוסד לשעבר,
מאיר דגן המנוח, תמוך בו. כץ מסביר שהאי יוקף במעטפת ביטחונית ישראלית, ושקיומו יתרום להרגעת הרוחות בעזה באמצעות יצירת אופק כלכלי לתושבים שם. כץ אומר בראיון לפלוצקר:
"בתוך חמש שנים צפויה עזה לחוות קטסטרופה, קריסה, אסון
הומניטרי בממדי ענק. האחריות והאשמה יוטלו על ישראל ועליה בלבד. ההינתקות מעזה הרי לא באמת הסירה מעלינו את האחריות לשני מיליון אנשים החיים שם. פרח אחד לא יכול לצאת מהרצועה בלי היתר ישראלי. במערכת הביטחון מודעים לכך ולכן מצדדים חד-משמעית בתוכנית האי".
דומה כי בדבריו של השר ישראל כץ, ישנה, במשתמע, תשובה לכל המצקצקים בלשונם הטוענים כי "יצאנו מעזה אבל הם עדיין משגרים טילים".
ישראל יצאה מעזה, אמנם, אבל עדיין שומרת על שליטה, בסוג של כיבוש בשלט רחוק: יציאות חד-צדדיות לא פותרות את הבעיה. רק משא-ומתן. וזה לא שתמיד יש עם מי לקיים משא-ומתן, או במילים אחרות, המציאות שלנו מורכבת הרבה יותר מסיסמאות פשטניות של הימין, השמאל, או המרכז.
רעיון האי מעלה, לטעמי, מספר שאלות:
- האם יהא בכוחו לשפר במשהו את הסיכוי למשא-ומתן עתידי, כאשר הוא אינו מלווה בהידברות ובמשא ומתן?
- האם אופק כלכלי לפלשתינים יעזור משהו לקירוב אפשרי של הסדר עתידי, כאשר מערכת החינוך והתקשורת שלהם, הוא מנגנון הסתה אנטישמי משומן?
- האם האי המרהיב המתוכנן לא יהא בסיס נוסף לפיגועים כנגד ישראל? שהרי גם בטון שמגיעה לעזה לצורך בניית בתים הופך לבטון לבניית מנהרות?
זה נחמד מאוד שהעולם רוצה להתגייס ולתרום לרשות הפלשתינית כספים לבניית האי, וזה בהחלט אי-נחוץ. אך אני הייתי מציעה להתנות את התרומות לבניית האי בהפסקת ההסתה הפלשתינית בכלי התקשורת ובספרי הלימוד. כי ללא הפסקת ההסתה, שום הסדר לא יכול להיכון פה, וחבל לחלק מתנות חינם.