הטור של בן דרור ימיני
ידיעות אחרונות עוסק במצעדי איוולת. ויש הרבה. כך לדוגמה בהסברה הישראלית. בן דרור ימיני גורס שכשמשרד החינוך פוסל את ספרה של דורית רביניאן "גדר חיה" או כאשר שר הביטחון
אביגדור ליברמן קורא את מפקד תחנת גל"צ
ירון דקל לשיחת נזיפה, בגלל תוכנית עם אפס רייטינג על המשורר
מחמוד דרוויש, או כאשר אותו שר ביטחון אוסר על חיילי צה"ל להתנדב עם ילדי
עובדים זרים, ישראל "מרוויחה" רייטינג שלילי, והסופרים/משוררים שיצירותיהם הפכו ל"אסורות" זוכים ברייטינג משודרג ומתוגבר בעקבות הצנזורה. ימיני חושב שזו איוולת, שרק מזיקה לתדמית ישראל בעולם, בעוד שהסופרים/משוררים המצונזרים זוכים להרבה יותר מ-15 דקות של תהילה.
מצעד האיוולת בא לידי ביטוי, בנוסף, לדעת ימיני, כאשר חוק העמותות מחייב לפרסם את שמות המדינות התורמות לעמותה פוליטית, אך שוכח את הארגונים האנטי-ישראלים/ אנטישמים הגדולים שתורמים, שמזיקים לא פחות, כגון ארגונו של ג'ורג' סורוס, אשר ברגע של כנות הודה שהוא אנטישמי, ומזרים כספים לגופים שעושים דה-לגיטימציה, דה-הומניזציה ודמוניזציה של ישראל.