האח הקטן מקליט בחזרה (או שלא)

הטור השבועי של עו"ד יחיאל גוטמן במעריב מוקדש לסנגור על יוזמת ביבי (בנימין נתניהו) לאסור הקלטה בסתר, הקלטה שהיא הנשק של האזרח הקטן אל מול הרשויות, של עובדים מול מעבידים, של נסחטים אל מול מי שסוחט אותם, של דיירים אל מול בעלי דירות, של מאוימים אל מול מי שמאיים עליהם ועוד. הנימוקים של גוטמן, לעניות דעתי, אינם מחזיקים מים. אחת הטענות שלו, הוא שהקלטות סתר רבות שבוצעו בין גורמים בממשלה וברשויות שלטוניות, הולידו בעיקר רכילות. אז מה? אם ההקלטה הולידה 80% רכילות, ו- 20% מידע שיגן על הצד החלש בפני התכלות או תביעת דיבה, מה רע בכך? הוא גם טוען שבגופים מסוימים הקלטה בסתר נחשבת לעבירה אתית. וזהו בדיוק העניין: הגדרת הקלטת סתר כעבירה אתית, היא בטוחה מספקת, אשר מאזנת בין הזכות של הצד החלש לחשוף עוולות ושחיתויות, לבין ההגנה על האינטרס של הגוף החזק. אין צורך לאסור הקלטה ללא ידיעת הצד השני. טענה נוספת של גוטמן היא שאנשי מקצוע וגורמים שונים (כמו רופאים, בכירים במערכת הביטחון וכו') חוששים להביע את עמדתם מחשש שיוקלטו בסתר: אז מה, אני טוענת. מה החשש הזה, לעומת חוסר האונים של עובד שהמעביד התנכל לו, ואינו יכול להוכיח זאת, אלא אם כן יקליט את השיחות עם המעביד בסתר? הייתי רוצה להוסיף משהו אישי לסיום. אני עורכת דין במקצועי. בימנו אנו, כשכל אחד מתקין בטלפון מקליט שיחות אוטומטי, אני יודעת שכל לקוח שמדבר איתי, מקליט אותי. ואני שמחה על כך. משום שכעו"ד שמכירה את נבכי החוקים, התקנות, ההנחיות המנהליות, הפסיקה (על הרציו והעל האוביטר), יש לי יתרון על הלקוח. וגם הוא זקוק ליתרון, והיתרון הזה הוא היכולת להקליט אותי. כך נוצר שוויון כוחות, ומעולם לא התנגדתי לשוויון כוחות, נהפוך הוא. בנוסף, זו תזכורת שיטתית ומתמדת עבורי, שעלי להיות זהירה, מקצועית, הוגנת, אתית, ולהתעדכן תדיר בחומר: מי שחושש שיוקלט, שיבדוק את עצמו.