הבידוד של קטר על-ידי מספר מדינות בראשות סעודיה, חושף סדקים הולכים וגדלים במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) - סבורה קבוצת הייעוץ סופאן. הארגון הוקם בשנת 1981 על-רקע מלחמת אירן-עירק שטלטלה את האזור. אחת ממטרותיו הייתה להתנגד לאירן שלאחר המהפכה, ולמנוע את ייצוא המהפכה למדינות המפרץ.
סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין מייצגות את הקו הקשוח נגד אירן. שלושתן דחו בעקביות קשרים עם אירן, בטענה שקשרים כאלו יחזקו את ההשפעה האירנית באיזור. דבר זה לא מונע מאירן לנסות ולהשפיע על מדינות המפרץ, כפי שטענה ממשלת בחריין ואישרו גורמים בארה"ב. ממשלת בחריין הצהירה, כי אירן היא שעומדת מאחורי ארגוני אופוזיציה אלימים בנסיכות, שהביאו לתסיסה במדינה בשנת 2011. לעומת זאת קטר, כוויית ועומאן טענו שיש לקיים קשרים עם אירן, במטרה למתן את התנהגותה באזור.
להערכת סופאן, המניעים הסעודיים לחרם על קטר אינם בדיוק אלו שנמסרו בגלוי (קשריה עם אירן ותמיכתה בטרור), מאחר שכווית ועומאן מקיימות עם אירן קשרים עמוקים יותר מאשר קטר, וסעודיה לא פעלה נגדן. בחודש מארס ביקר נשיא אירן, חסן רוחאני, בכוויית ובעומאן כחלק ממאמץ לפתוח בשיחות עם מדינות המפרץ. לעומת זאת, הוא הוא לא ביקר בקטר אז - ולא בשום הזדמנות מאז שנבחר לנשיא בשנת 2013. בפועל, לב-ליבה של המחלוקת בארגון GCC, הוא סביב תמיכתה של קטר באחים המוסלמים, ארגון שסעודיה ואיחוד האמירויות רואים בו איום על מדינות המפרץ.
המשבר הנוכחי במדינות המפרץ, הוא הקשה ביותר מאז הקמת GCC. בשנת 2014 פרצה מחלוקת בין קטר לבין סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין על נושאים דומים, אך הנושא נפתח במהירות באמצעות ויתורים קלים של קטר. המשבר הנוכחי הוא נרחב יותר, והדרישות הסעודיות משמעותיות יותר, מה שמכין את השטח למשבר מתמשך.
לסכסוך יש פוטנציאל לפרק את ה-GCC, תוצאה שהיא למעשה אחת ממטרותיה האזוריות של אירן, אך דבר זה הוא בעל סבירות נמוכה - מעריכה סופאן. כדי לנצל את המצב, אירן ייצאה סחורות לקטר, כדי לפצות על החרם שהוטל עליה. אירן גם הכפילה את מאמציה לא רק מול קטר, אלא גם מול כוויית ועומאן, בין-היתר באמצעות שיגור ספינות לביקור בנמל בעומאן.
מה שמסבך עוד יותר את המחלוקות, הוא הניסיון של ממשל טראמפ להקים קואליציה אזורית רחבה כדי להתמודד מול אירן. החרם בהובלת סעודיה בוצע רק שבועיים לאחר ביקורו של הנשיא
דונלד טראמפ במדינה, ביקור שבו הנושא המרכזי היה כיצד להתמודד עם אירן. ייתכן שביקורו של טראמפ הדגיש את האיום הנובע מאירן בצורה כזו, שסעודיה, איחוד האמירויות ובחריין הרגישו שכעת הן יכולות להפעיל לחץ על קטר. עם זאת, המאמץ האמריקני לפעילות באזור ובעיקר נגד אירן, תלוי בגישה ליכולות הצבאיות של מדינות המפרץ. הבולטת שבהן היא הפעילות האמריקנית בבסיס חיל-האוויר אל-עודיד בקטר, בו נמצאים עשרת אלפים חיילים אמריקנים.
התנגשות מתמשכת בתוך מדינות המפרץ תשפיע על יכולת הפעולה של ארה"ב, ותפגע במאמצי ארה"ב לשמור עליהן מפני תגובה אירנית. גם אם הפעילות היום-יומית של ארה"ב אינה מושפעת, הפעילות ארוכת הטווח תיפגע. דוגמה לכך היא המאמץ האמריקני להקים מערכת הגנה משולבת מפני טילים, כדי להגן על מדינות המפרץ מפני איום הטילים מצד אירן. שיקולים אסטרטגיים אלה, מסבירים במידה רבה מדוע מזכיר המדינה האמריקני,
רקס טילרסון, פועל כמגשר כדי לפתור את המשבר.
ההשפעה של המשבר על אירן תהיה בעלת תוצאות מעורבות, מעריכה סופאן. בטווח הקרוב המורדים השיעים שאירן תומכת בהם בתימן, ייהנו מהיציאה של קטר מהקואליציה בראשות סעודיה, שמטרתה החזרת הממשל הסוני במדינה. בסוריה, קטר תומכת בארגונים הפועלים נגד משטר אסד, כולל ארגוני טרור. אם, במסגרת הניסיון לסיים את המשבר, קטר תודיע על הפסקת תמיכתה בארגונים אלו, הדבר יועיל לכוחות המשטר. לעומת זאת, אם כדי לפתור את המשבר קטר תפסיק את הסיוע לחמאס, הדבר יפגע באירן אשר מפעילה באמצעותו לחץ על ישראל. לכן, כל מהלך שמחליש את חמאס, מחליש את האסטרטגיה האירנית נגד ישראל. אבל כל זה מתחוור לעומת מה שאירן רואה עכשיו להנאתה הרבה: כיצד יריבותיה ממדינות המפרץ נאבקות זו בזו.