לקבוע עונשים ולהכריז: לא לאורניום מועשר

מה שצריך לעמוד בראש מעייניו של הממשל האמריקני כעת, הוא לתקן ולא לבטל את הסכם הגרעין עם אירן – סבור רוברט סאטולף, מנהל מכון המחקר Washington Institute שהתנגד להסכם. לאחר שהנשיא דונלד טראמפ סירב לאשרר את ההסכם, לממשל האמריקני ישנה הזדמנות לתקן את הפגמים הרבים בו. הדרך לכך לא תהיה קלה, אבל היא אפשרית. ישנן שלוש בעיות מרכזיות בהסכם הגרעין, שכעת טראמפ יכול לתקן בלי לנהל מחדש מו"מ מול אירן. הנושא הראשון הוא הרתעה. יש להבין, כי המעצמות "שידלו" את אירן לחתום על ההסכם, כדי שתקבל בחזרה מיליארדי דולרים שאיבדה בעקבות העיצומים על המדינה, וגם לאפשר לה להרוויח מיליארדים מהשקעות ובכך לשקם את כלכלתה ולהעלות את רמת החיים של אוכלוסייתה. הרעיון היה שבדרך זו, ניתן יהיה לקשר את אירן לנורמות העולמיות ולהפוך אותה למתונה יותר. אולם, מזכיר סאטולף, כבר מההתחלה היה חשש שאירן תפנה חלק מהכספים לפעילותה האזורית לייצוא המהפכה ולתמיכה בשלוחות הטרור שלה. בשנתיים האחרונות הרחיבה אירן את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה וגם את השפעתה במרחב באמצעות חימוש חיזבאללה, החות'ים בתימן ואלפי לוחמי מיליציות שיעיות שמגיעים להילחם בעירק ובסוריה.

הבעיה היא תוכנית הטילים

תוכנית הטילים היא הבעייתית. העובדה שאירן מנצלת פרצה שאושרה על-ידי ממשל אובמה דרך מועצת הביטחון של האו"ם, כדי לקדם את תוכניתה לפיתוח טילים שנועדו לנשיאת נשק גרעיני, פוגעת בטענת אלו שתומכים בהסכם הגרעין באומרם שאירן עצרה או השעתה את התוכנית הגרעינית שלה. לתוכנית הגרעין ישנם שלושה חלקים: פיתוח, חימוש ואספקה. תוכנית הטילים היא חלק בלתי נפרד מהם. במילים אחרות: חלק מהותי בפיתוח הגרעין האירני לא נכלל בהסכם והמשיך להתפתח. כדי להתמודד עם בעיות אלו, הממשל יכול לחפש הבנות עם שותפים אירופים ואחרים, לגבי הטלת עונשים על אירן אם תמשיך לפתח את תוכנית הטילים שלה כמו גם את פעילותה האזורית. כדי שצעדים כאלו יהיו אפקטיביים, יש להטיל על אירן עונשים לא פרופורציונאליים על כל דולר שהיא משקיעה בתוכנית הטילים שלה, בייצוא טרור ובשלוחותיה במרחב. מאחר שהדבר אינו נכלל בהסכם הגרעין, עיצומים כאלו לא ייחשבו כהפרתו. צעד זה יתקן את הטעות של ממשל אובמה, שניהל מדיניות מול אירן הגרעינית ולא מדיניות מול אירן בכללותה. את הסוגיה השנייה ניתן לכנות בשם "תוצאות". בהסכם הגרעין לא נאמר מהם העונשים שיוטלו על אירן אם תפר את ההסכם, למעט עיצומים של מוצא אחרון מצד האו"ם. דבר זה דומה למערכת חוק שבה העונש על כל עבירה הוא מוות: בפועל, הדבר יביא לכך שכמעט כל הפשעים יסתיימו בלא עונש. בשנתיים האחרונות זהו המקרה מול אירן. בניגוד לדיווחי העיתונות, היו הרבה הפרות מצד אירן, אך היא קיבלה שוב ושוב הזדמנות לתקן את מעשיה. זוהי התוצאה ההגיונית של מצב שבו אין עונשים מוסכמים על הפרות בלבד, מלבד האיום לבטל את ההסכם. הפתרון עבור ממשל טראמפ הוא להגיע להבנות עם שותפותיה האירופיות של ארה"ב, בשאלה מהם עונשים שיוטלו על אירן בהתאם לדרך שבה הפרה את הסכם הגרעין. העסקה עם אירן העניקה למועצת הביטחון אפשרות להגדיר בעתיד קשת רחבה של עונשים, אך עונשים אלו לא ירתיעו אם לא יגדירו אותם.

דרוש ממשל שפועל היטב

שמה של האפשרות השלישית הוא "השקיעה": מועד פקיעת הסכם הגרעין - אחד הפגמים הגדולים ביותר בהסכם. ההסכם אמור לפקוע בעוד 15 שנים, ואז יסתיימו כל ההגבלות על אירן בכל הקשור להעשרת אורניום לפצצות גרעין. אירן אומרת שהיא עדיין מחויבת לא לייצר נשק גרעיני. אבל אם מישהו היה מאמין להבטחה שלה, לא היה צריך לחתום על הסכם הגרעין מלכתחילה. ברק אובמה יכול היה לפתור את הבעיה הזו, אם היה מפרסם הצהרה שלאחר מכן הייתה הופכת למדיניות, ולפיה ארה"ב תשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי למנוע מאירן להחזיק באורניום מועשר ברמות גבוהות, מאחר שהשימוש היחיד לכך הוא בפצצות גרעין. הצהרה שכזו, שתתקבל על-ידי הקונגרס, הייתה מחליפה את ההצהרה "כל האופציות על השולחן" שאיבדה מאמינותה במזרח התיכון. הוא לא עשה זאת. שנתיים לאחר החתימה על ההסכם, המרוץ של אירן לשיפור יכולותיה הבליסטיות, שהוא חלק משמעותי בפיתוח נשק גרעיני, מדגיש את ההחלטה האסטרטגית של אירן להשיג נשק גרעיני. לכן יותר מתמיד, הסעיף שמדבר על פקיעת הסכם הגרעין הוא קריטי. טראמפ יכול לשנות זאת על-ידי הגעה להסכם עם חמש המעצמות שחתמו על ההסכם, או באמצעות הצהרה משותפת של ארה"ב עם בריטניה, צרפת וגרמניה, שיבטיחו לנקוט בפעולה כלשהי נגד אירן במטרה למנוע ממנה אורניום מועשר. כדי להעניק להצהרה זו תוקף ממשי, יכולים החותמים להתחיל לתכנן את פעולותיהם. בעלות בריתה של ארה"ב יכולות לקדם גישה זו, שכן היא עשויה לשכך את חששותיהן בנוגע לאירן. טראמפ יכול לתקן מכשול משמעותי בהסכם הגרעין, כאשר יתייעץ בנושא עם המדינות המאוימות מהגרעין האירני, בדגש על ישראל וסעודיה. כל זה לא יהיה קל. ממשל זריז שפועל היטב ובעל מערכת דיפלומטית מיומנת ויצירתית יתקשה להשיג זאת, וממשל טראמפ רחוק מלהיות כזה. לכך יש להוסיף את ההתמודדות הנוכחית מול הגרעין של קוריאה הצפונית. לא כל ממשל מקבל הזדמנות שנייה לעשות את הדבר הנכון, וכעת לממשל טראמפ יש הזדמנות זו אם ינהל נכונה את המערכה – וזהו "אם" גדול.