המזרח התיכון בצילה של רוסיה

הברקזיט לא יקרה ב-31 בינואר 2020, אבל הוא סוף-סוף ייצא לדרך. 3.5 שנים לאחר משאל העם, בריטניה תיפרד מהאיחוד האירופי. ניתן לצפות לחגיגה גדולה, אבל לא לשינוי דרמטי ביחסים בין שני הצדדים. הסטטוס-קוו יימשך ב-11 חודשי המו"מ על הסכם הסחר בין בריטניה לאיחוד, כמו גם על ענייני חוק וביטחון. פרשנים אומרים שזהו לוח זמנים מטורף, במיוחד אם ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, רוצה להתנתק מהחוקים האירופיים. הוא גם התחייב שלא לבקש ארכה, אך ייתכן שלא תהיה לו ברירה – אחרת בריטניה עלולה להתרסק ללא הסכם אל מחוץ לאיחוד. קשה לשער כיצד ינהל ג'ונסון את המו"מ: האם בריטניה תישאר בקשרים הדוקים עם היבשת, או שתחתור להפחתת אסדרה? ג'ונסון עשוי לנטות לכיוון הראשון, שכן הרוב המוחלט של השמרנים בפרלמנט מאפשר לו להשתחרר מחסידי הברקזיט הנוקשה, ומשום שקשרים כאלו יקלו עליו להתמודד עם בעיות הלאומנות בסקוטלנד ובצפון אירלנד. ואילו מבחינת האיחוד, שמירת הקשר עם בריטניה תקל על ההתמודדות עם תנועות לאומניות ביבשת.

אם הנשיא ולדימיר פוטין יחשוב שהנשיא דונלד טראמפ נחלש משמעותית, ובמיוחד אם יעריך שהוא יוחלף בידי נשיא מהזרם המרכזי, הוא ינסה להעמיק את אחיזתה של רוסיה במזרח התיכון כל עוד הדבר אפשרי. רוסיה ניצחה בסוריה, הידקה את קשריה הדיפלומטיים והמסחריים עם סעודיה, טורקיה, מצרים וישראל, היא מעורבת בלוב ויש לה דריסת רגל במערב הים התיכון. עם זאת, לרוסיה היה הרבה מזל עד עכשיו, וייתכן שהוא ישתנה. פוטין עשוי להידרש להידבר עם ראש ממשלה חדש בישראל; סעודיה וטורקיה אינן לקוחות טבעיות של מוסקבה; ובעלת בריתה המרכזית באיזור, אירן, זועזעה בגל של מחאות אלימות. אם אירן תמעד, האם פוטין ייאלץ לסייע במישרין לבשאר אסד, תוך סיכון בחוסר שקט ברוסיה? האם יוכל להמשיך ולהימנע מעימות עם טורקיה? האם הסעודים יישארו ידידותיים כלפי רוסיה, אם יחשבו שהאיום האירני פחת? האם מצב הרוח בוושינגטון ישתנה לפתע? המבחן האמיתי של רוסיה במזרח התיכון עודנו לפניה.

יש מעט מאוד מן המשותף בין דונלד טראמפ לבין יריביו הדמוקרטיים, אך שניהם מוכנים לצאת לקרב נגד ענק ההיי-טק. אמזון, פייסבוק, גוגל ועמיתיהן עשויות להתייצב בשנה הקרובה עם התוצאות הראשונות של חקירות ההגבלים ושמירת הפרטיות המתנהלות נגדן ברמת המדינות והממשל הפדרלי. הללו עשויות להוביל לקריאה לאסדרה ואף לענישה – אולי עד כדי ניסיון לפרק חברה או חברות. אם טראמפ יפסיד בבחירות, הלחץ יגבר. המועמדים הדמוקרטיים, ובמיוחד אליזבת וורן, התחייבו לבטל כמה מן המיזוגים שביצעו ענקי ההיי-טק, כגון רכישת ווטסאפ ואינסטגרם בידי פייסבוק. חברות ההיי-טק מצידן הוציאו 55 מיליון דולר בינואר-ספטמבר על שתדלנות בוושינגטון, ויגבירו את מאמציהן בשנה הנכנסת. אין ספק שהקרב יתעצם.

למרות שהסיכונים עודם קיימים, אין זה סביר שהכלכלה האמריקנית תצנח השנה למיתון. עוד שנה של צמיחה מתונה תקל על יותר אמריקנים למצוא עבודה, ותגביר את סיכוייו של הנשיא דונלד טראמפ להיבחר מחדש. מלחמות הסחר, ששלטו בכיפה בשנה היוצאת, כנראה הסתיימו – לפחות בינתיים. הצמיחה הצפויה היא 1.8% - הרחק מה"בום" שהבטיח טראמפ ופחות מאשר בשנתיים האחרונות (2.2% ו-2.9% בהתאמה) – אך טראמפ והפדרל ריזרב אולי יצליחו להגיע לשיעור גבוה יותר. הסכמי הסחר אליהם הגיע טראמפ עם סין, קנדה ומקסיקו הם צנועים מאלו שאליהם שאף, אך מאותתים שהוא נטל פסק זמן ממלחמות הסחר – אנחת רווחה לוול סטריט ולרבים מראשי המגזר העסקי. אם מגמה זו תישמר, עשוי המגזר העסקי לחדש את ההשקעות. הפדרל ריזרב צפוי להפחית את הריבית לפחות פעם אחת השנה, ובכך לתת לכלכלה עוד דחיפה. למרות שהאבטלה מצויה בשפל של 50 שנה, מצבו של מעמד הביניים עדיין אינו מובטח. משרות המעניקות שכר של מעמד הביניים הולכות ונעלמות, ומוחלפות במשרות עם שכר שמעל 100,000 דולר בשנה או מתחת ל-30,000 דולר, וגם בידי רובוטים. חוסר היציבות החברתי הזה יהיה אחד המוקדים של המרוץ לנשיאות. אך הציפייה הכללית היא שהצמיחה הממושכת ביותר בתולדות ארה"ב, שהחלה ב-2009, תימשך לפחות עוד שנה.