מגיפת הקורונה קרעה את מסיכת האחדות האירופית ומציבה סיכון ממשי בפני כל הפרויקט האירופי – קובע דיילי טלגרף. חברות האיחוד פנו זו נגד זו ופתחו מחדש את הפצעים הישנים של המשבר הפיננסי ב-2008, בו המדינות העשירות נאלצו לחלץ את העניות – והללו התקוממו נגד התנאים שהוטלו עליהן.
התגובה הראשונית של האיחוד לקורונה הייתה אומללה. איטליה הפעילה את מנגנון ההגנה האזרחית של האיחוד בקריאה דחופה לקבל מסיכות; שום מדינה אחרת באיחוד לא נענתה, ובסופו של דבר סין היא שנחלצה לעזרה. גרמניה אסרה לייצא ציוד רפואי, אפילו למדינות החברות באיחוד. בדיקות בגבולות הונהגו גם בין המדינות החברות בגוש שנגן, ביניהן התנועה אמורה להיות חופשית.
את המחלוקת הקשה ביותר עוררה סוגיית "אג"ח הקורונה". ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה, דחק בעמיתיו ליצור מנגנון חוב רב-לאומי, אשר יעניק ערבויות לכל מדינות האיחוד כדי לסייע בהתאוששות כלכלותיהן. אולם גרמניה והולנד הבהירו שאין להן שום חשק למחוק חובות כדי לסייע למדינות אחרות. שמונה מדינות אחרות תמכו באיטליה, ובהן צרפת וספרד, בפסגת וידאו של מנהיגי האיחוד בסוף השבוע שעבר. הנשיא
עמנואל מקרון טען, כי הישרדות האיחוד מוטלת על הכף, אך אנגלה מרקל ועמיתה ההולנדי מארק רוטה לא התרשמו. לאחר השיחה בת חמש השעות הועבר הכדור לידי שרי האוצר של מדינות האיחוד.
המתחים הולכים וגואים, מדווח הטלגרף. שר האוצר ההולנדי, וופקה הוקסטרה, דרש לחקור מדוע לכמה מן המדינות אין די עתודות כספיות כדי להתמודד עם המשבר. ראש ממשלת פורטוגל, אנטוניו קוסטה, הגיב בחריפות: "ההצהרה הזאת מנוגדת למסגרת
האיחוד האירופי. לאיש מאיתנו אין זמן לשמוע את שרי האוצר ההולנדיים כפי ששמענו אותם ב-2008, 2009, 2010 ולאחר מכן". קוסטה רמז לדבריו ב-2017 של השר דאז, ג'ראון דיסלבלואם, ולפיה המשבר הפיננסי פגע במדינות שהוציאו את כספן על "משקאות ונשים".
ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, מזהיר שאם האיחוד לא ייחלץ במהירות לעזרה – התמיכה בו תפחת. ז'ק דלור, שהיה נשיא הנציבות ואדריכל האירו, הזהיר שהאיחוד מצוי בסכנה קיומית. ראש ממשלת איטליה לשעבר, אנריקו לטה, התבטא בצורה דומה. ובמקביל לכל אלו, הצליח ראש ממשלת הונגריה,
ויקטור אורבן, לקבל סמכויות חסרות תקדים בחסות הקורונה – וכעת נשמעות טענות, כי לראשונה בהיסטוריה מדינה דיקטטורית היא חברה באיחוד.
הטלגרף מציין, כי נושאי הבריאות מצויים באחריותה של כל מדינה, ולכן תפקידו של האיחוד הוא לתאם ביניהן ובעיקר לא להפריע להן. הנציבות הקלה את הכללים הפיסקליים כדי לאפשר למדינות להקציב כספים למאבק בנגיף ולשיקום המשקים, אך מהלכים אחרים שלה – שנבעו מן הרצון להיות רלוונטיים – רק הזיקו.
כך למשל, דבריה של נשיאת הנציבות, אורסולה פון-דר-ליין – לשעבר שרת ההגנה בממשלת מרקל – נגד אג"ח הקורונה, עוררו זעם ואילצו את הנציבות להבהיר שכל ההצעות נמצאות על השולחן. היא שיגרה לאיטליה את פאולו ג'נטילונו, לשעבר ראש ממשלת איטליה וכיום הנציב לענייני כלכלה, אך הנזק כבר נעשה: פון-דר-ליין נתפסת כבובה של מרקל. ג'נטילונו אמר שלעולם לא תהיה הסכמה על מנגנון החוב וקרא להגיע להסכמה עם גרמניה, או ש"הפרויקט האירופי יהיה בסכנת גוויעה".
גרמניה והולנד ינסו לדחוף את הפשרה לכיוון המכשירים שנוצרו לאחר המשבר הפיננסי, ואשר כוללים תנאים וכללים נוקשים כלפי המדינות המקבלות את הסיוע. ואילו פון-דר-ליין רוצה לנצל את המשבר כמנוף בדיונים על התקציב הבא של האיחוד, ואומרת שממשלות מסוימות – ובהן גרמניה והולנד – צריכות להסיר את התנגדותן להגדיל את חלקן בתקציב ובכך לסייע בהתאוששות מהמגיפה. אך זוהי מטרה שאיננה מלהיבה, במיוחד כאשר מספר המתים באיטליה כבר עבר את קו ה-10,000, מעיר הטלגרף. בריסל מתגאה בכך שכל משבר מחזק את האחדות האירופית; נכון לעכשיו, משבר הקורונה רק מבליט את חילוקי הדעות.