בעוד בארה"ב נרשמו 17 מיליון מבקשי עבודה בארבעת השבועת מאז החל משבר הקורונה – רובם המכריע בחופשה ללא תשלום, אך עדיין מובטלים מבחינה רשמית – המצב באירופה הרבה פחות חמור לפחות מבחינה זו.
זה לא שהמצב הכלכלי בעברו המזרחי של האוקיינוס האטלנטי הוא טוב. כך למשל, ההערכה היא שהכלכלה הצרפתית הצטמקה ב-6% ברבעון הראשון – הירידה החדה ביותר מאז 1945. אבל רוב הממשלות נקטו צעדים כדי להגן על העובדים, מסביר וושינגטון פוסט. התוצאה היא, שבגרמניה צפויה האבטלה לעלות השנה לכל היותר בחצי נקודת האחוז ולהגיע לשיא של 5.9% באמצע השנה, לפני שתתחיל לשוב ולרדת. בארה"ב, לעומת זאת, התחזית היא ל-20% אבטלה ברבעון השני – שוב, כולל חל"ת.
650,000 מעסיקים גרמנים הודיעו לפני שבועיים לסוכנות התעסוקה הממשלתית על כוונתם להשתמש בתוכנית הממשלתית. על-פי תוכנית זו, הממשלה משלמת עד שני שלישים משכרו של העובד, המעסיק משלם מעט או לא-כלום, וכאשר המצב ישוב לתקנו – איש לא יפוטר. גרמניה הפעילה את אותה שיטה במשבר הפיננסי של 2008 ובהצלחה רבה, כאשר החברות לא הפסידו את הניסיון והידע של העובדים ויכלו לחזור במהירות לפעילות מלאה. מדינות אירופיות רבות מחקות כיום את גרמניה.
ברור שזו תוכנית יקרה, מציין הפוסט, אך היא משתלמת מבחינה כלכלית. דמי האבטלה באירופה נדיבים יותר מאלו שבארה"ב, כך שההבדל בינם לבין התמיכה בשכר הוא קטן יותר. נכון לעכשיו, סוכנות התעסוקה הגרמנית ביקשה תוספת תקציבית של 10 מיליארד אירו למימון התוכנית – 2.7% מתקציב המדינה הגרמני ל-2020.
דמי האבטלה בצרפת כבר מכסים 8 מיליון איש – שליש מעובדי המגזר הפרטי – והממשלה תממן עד 84% מהשכר בעלות כוללת של 19 מיליארד אירו בשלושת החודשים הבאים (7.7% מהתקציב המתוקן שאושר על-רקע הקורונה). שיעור האבטלה צפוי לעלות מ-8.5% אשתקד ל-9.6% השנה – עלייה מתונה מאוד.
ממשלת בריטניה מסבסדת על 80% משכר העובדים כל עוד הם אינם מפוטרים, אך היא מתקשה להפעיל אותה. העלות הצפויה: 40 מיליארד ליש"ט בשלושת החודשים הבאים (4.3% מן התקציב המעודכן). גם אחרי הצעדים הללו, האבטלה צפויה לזנק כמעט בכפליים – מ-3.9% ל-7.5% - אך עדיין הרחק מהשיעור החזוי לארה"ב. איטליה מוכת הקורונה נקטה בצעד פשוט: היא אסרה על החברות לפטר עובדים במשך שלושה חודשים.
התוכניות הללו יפעלו היטב אם מגבלות הקורונה יחולו למשך זמן קצר יחסית, מציין הפוסט: הן יהיו זולות יחסית ויאפשרו לחברות לחזור במהירות לפעילות. אם המשבר יתארך לתוך 2021, הן יהיו הרבה פחות יעילות ופחות אפקטיביות. ככל שהכלכלה תישאר זמן רב יותר בתרדמת, כך יהיו בה יותר שינויים מבניים. אם אנשים יסעו פחות, למשל, לא יהיה זה הגיוני לסבסד את שכרם של עובדים מיותרים בענפי התעופה והמלונאות. עם זאת, ממשלות אירופה התחייבו שעד להודעה חדשה – הן ימשיכו בשיטה הקיימת.
האם ארה"ב יכולה לפעול בצורה דומה? לשוק העבודה האמריקני כבר נגרם נזק כבד. חברות שפיטרו עובדים עשויות שלא לשוב ולשכור אותם. בארה"ב, בניגוד לאירופה, אין תוכנית קיימת שניתן להרחיב בשעת משבר כמו הקורונה. עם זאת, בוושינגטון נשמעים קולות הקוראים לעשות משהו דומה – חלקם מכיוונים בלתי צפויים. אחד מהם הוא הסנאטור ג'וש האווליי, תומך מובהק של הנשיא
דונלד טראמפ, האומר שעל הממשל לסבסד 80% מהשכר, כדי להגן על העובדים ומשפחותיהם ולהותיר את שיעור האבטלה ברמה סבירה.