אחרי המשבר הפיננסי של 2009-2007, משבר הקורונה נותנים לבנקים הזדמנות לשפר את תדמיתם – אך גם מציב בפניהם התחבטויות קשות ועלול לפגוע קשות בשורת הרווח שלהם, צופה אקונומיסט. הבנקים מהלכים על חבל דק בין סיוע ללקוחות לבין שמירת יציבותם שלהם, בין שמירת עתודות לבין חלוקת דיבידנדים למשקיעים. ודומה שלא משנה מה יעשו, הם יחטפו: מניות הבנקים בעולם ירדו בשיעור כפול מן הממוצע מאז תחילת השנה.
מגזר הבנקאות נכנס למשבר במצב טוב, עם בסיס הון מוצק ופחות פגיע למשיכות מבוהלות. בניגוד לפעם הקודמת, הפעם המערכת נסדקה אך לא נשברה. הסימנים הראשונים מעידים, שהפעילות שנעשו מאז 2009 להעביר את הסיכונים מהבנקים לשוק ההון, עלו יפה – והבנקים המרכזיים מגדרים אותו באמצעות הזרמות ענק לשווקים.
מצב זה מאפשר לבנקים בעולם להגדיל דרמטית את ההלוואות. בחודש מארס הלוו בנקים אמריקניים 191 מיליארד דולר, לעומת כמעט אפס בחודשיים הקודמים. הדבר נובע גם מהקלות שמיהרו המאסדרים בשוקי המערב להעניק לבנקים; על-פי אחת ההערכות, ההקלות הללו יצרו 5 טריליון דולר הפנויים להלוואות. בה בעת, המאסדרים – במיוחד באירופה – הורו לבנקים להימנע מתשלומים למחזיקי המניות ולבכיריהם, כדי לחזק את מבנה ההון; הבנקים הבריטים מחזיקים 8 מיליארד ליש"ט בדיבידנדים שלא חולקו. בארה"ב לא הוטלו מגבלות דומות, אך הבנקים הפסיקו לקנות את מניותיהם שלהם.
נכון לעכשיו הסכנה לבנקים אינה משמעותית, אך המצב עלול להשתנות בשל המיתון והסכנה של חובות אבודים בהיקף ניכר – מתריע אקונומיסט. האנליסטים מתקשים להתאים את תחזיותיהם לקצב האירועים; חלקם סבורים שהבנקים האמריקניים יסיימו את השנה בהפסד לאחר רווח של 230 מיליארד דולר אשתקד. הבנקים להשקעות לא יוכלו לסייע, כי הירידה בפעילות מקטינה את הדרישה לשירותיהם.
אירופה נמצאת במצב גרוע יותר. בנקאי בכיר אומר, שהמצב מבחינת ההלוואות בבריטניה הוא "באמת מחורבן" וחושש שבנקים ומלווים קטנים לא ישרדו. הבנקים באיטליה, מוקד הקורונה ביבשת, נראים במצב מסוכן. דויטשה בנק הגרמני, שמצבו מעורער מזה שנים, עלול לצנוח שוב.
בסין הוחמר מצבם של הבנקים מעבר לתחזיות המאסדרים. בשנה שעברה מצא הבנק המרכזי המקומי, כי 17 מבין 30 הבנקים יצטרכו לגייס הון אם הצמיחה תואט ל-4.15% בשנה; התחזיות האופטימיות ביותר מדברות על צמיחה של 2.3% בשנה. שיעור החובות האבודים עלול להגיע ל-8% - פי ארבעה מאשר לפני הקורונה; שיעור החובות המסופקים עלול לזנק ל-13%.
בעיה נוספת גורמים שיעורי הריבית האפסיים שקבעו הבנקים המרכזיים כחלק מן הנסיונות לאושש את הכלכלות. מרכיב חשוב ברווחי בנק הוא "שולי הריבית נטו" – הפער שבין הריבית שהוא מקבל על הלוואות לבין הריבית שהוא משלם על פקדונות. עוד לפני המשבר עמד פער זה של 3.3% בלבד בארה"ב, וכעת הוא יהיה נמוך עוד יותר – וכנראה למשך שנים לא-מעטות.
התשובה לשאלה האם הבנקים יעברו להפסד או שרווחיהם "רק" יתקזזו בצורה חדה, תלויה בכמה משתנים בלתי ידועים. הבנקים צריכים לצאת מתוך הנחה שלא יהיה חיסון לקורונה בשנה הקרובה, ולהיות ערוכים להתמודד עם משבר מתמשך כך שיוכלו לעמוד בביקוש להון גם אחריו. מנכ"ל ג'יי.פי מורגן-צ'ייס, ג'יימי דיימון, הבטיח בתחילת החודש למשקיעים, כי הבנק יוכל לעמוד גם בצניחה של 35% בתוצר האמריקני וב-14% אבטלה. אבל מורגן-צ'ייס הוא הבנק החזק ביותר והרווחי ביותר בעולם; אחרים עלולים להיות בצרות.