ביוני 2014 תקפו 1,500 לוחמי דאעש את מוסול; צבא עירק עלה עליהם ביחס של 1:15. אבל החיילים העירקים ברחו והעיר נפלה לידי דאעש כמעט ללא קרב – ההישג הגדול ביותר של הארגון. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של חוסר רצון להילחם וטעויות קשות בהערכת יכולת הלחימה של הצד האחר, מזכיר אקונומיסט: גרמניה מול צרפת ב-1916, ארה"ב בווייטנאם בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת.
הערכת רוח הלחימה של האויב חיונית לניהול מלחמה. ברוס בואנו דה-מסקיטה, חוקר מדעי המדינה באוניברסיטת ניו-יורק, אומר שהרוח מכריעה 40% מהמלחמות. מדענים התנהגותיים בוחנים את השאלה באמצעות מיחשוב מודרני, אשר יאפשר להכניס גם את המורל לחישובים לצד מספר החיילים, הציוד והתחמושת.
אחד הגופים המובילים בתחום הוא ארטיס אינטרנשיונל – מכון מחקר הנתמך בידי הפנטגון, ואשר בדק בין היתר את המתרחש בעירק. אנשיו ראיינו לוחמים מכל הצדדים, אשר נשאלו האם היו מוכנים לבצע פעולות מסוימות למען הצד שלהם – החל מתרומות והפגנות ועד עינוי ורצח של מתנגדים, התנדבות למשימת התאבדות והקרבת בני משפחותיהם. החוקרים דירגו את התשובות בסולם בן שבע דרגות, ולאחר מכן הצטרפו ללוחמים בשטח, כדי לראות אם יש הבדלים בין ההצהרות לבין המעשים. התברר שהיכולת בשדה הקרב ופריסת האבידות עלו בקנה אחד עם הממצאים מן הראיונות.
מחקר השטח בדק בין היתר את השאלה החיונית של שיעור האבידות המוביל להתפוררות היחידה הלוחמת. ההנחה היא, שהתפוררות תבוא קצת לפני ששליש מהחיילים ייפגעו. אבל חלק מן הכורדים בעירק לחמו בצורה מסודרת גם אחרי שיעור אבידות גבוה יותר, וארטיס ניסה להבין מדוע. אחת המסקנות הייתה, שזהותו של הלוחם חייבת להיות מותאמת לחלוטין לזו של חבריו; העדיפות העליונה של לוחמים אלו הפכה להיות חבריהם ליחידה, ועלתה אפילו על משפחותיהם. כורדים רבים שמו במקום הראשון את הזהות הכורדית; אנשי דאעש שמו את החליפות והשריעה לפני משפחותיהם. יחידות המאוחדות באמונות כאלו המשיכו להילחם גם אחרי 70% אבידות.
ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הידוע מתקופות קודמות ואף קדומות: הקנאים בירושלים של המרד הגדול, הכובשים הקתולים של אמריקה ולהבדיל נוער היטלר. השונה בגישה של ארטיס הוא הניסיון לשער מה מוביל לדינמיקה הזאת. התוצאות יכולות לסייע הן להעריך את רוח הלחימה של האויב, והן להגביר את זו של הצד שלך.
בהתבסס על הממצאים מעירק, אנשי ארטיס מציעים כעת את תובנותיהם למדינות בטווח רחב – החל מבריטניה, דרך מצרים ועד גווטמאלה. הם גם רוצים להכניס את התובנות לתוך תוכנה שתוכל לספק תחזיות. מכללת חיל-האוויר האמריקני בקולרדו משתמשים בנתונים של ארטיס כדי לנסות ולהעריך כיצד רוח הלחימה משפיעה על ביצוען של משימות שונות. החוקרים כאן כבר מצאו, כי רוח לחימה נמוכה יחסית גורמת לטייס להגיב לאט יותר מאשר חבריו.
הנתונים מוזנים לתוך לתוך גרסה של משחק הווידאו "Far Cry", בה משתמש חיל-האוויר בסימולטורים. השוואת הביצועים של פרחי טיס עם אלו של טייסים ותיקים תסייע לצפות כיצד הניסיון, המין וגורמים אחרים משפיעים על מהירות התגובה של הטייסים. צריך לחכות ולראות כיצד הנכונות לבצע פעולות שונות בסימולטור מתורגמת לביצועים בשדה הקרב, מציין אקונומיסט, אך חיל-האוויר מקווה שבתוך שנתיים יוכל להציב טייסים בעמדות בהן ניתן יהיה לנצל בצורה המירבית את רוח הלחימה שלהם. וכבר עכשיו, המחקר הוביל לשימת דגש רב יותר בהכשרת הטייסים על הרעיון הבסיסי של ארה"ב: דמוקרטיה ליברלית.