כל מינוי לבית המשפט העליון של ארה"ב הוא "בית משפט חדש" – קבע ביירון ווייט, אשר ב-31 שנות כהונתו בו קידם את פניהם של 15 עמיתים חדשים. אבל רק לעיתים רחוקות גורם מינויו של שופט לשינוי כה משמעותי, כפי שגרם מינויה השבוע של איימי קוני-בארט – סבור אקונומיסט. בארט, שמרנית אדוקה, מחליפה את הליברלית המובילה רות בדר-גינזבורג. כך היה כבר ב-1991 החליף הסופר-שמרן קלרנס תומס את לוחם זכויות האזרח ת'ורגוד מרשל – וגם הפעם ההשלכות האידיאולוגיות עשויות להיות לאורך עשרות שנים.
כעת יש בבית המשפט העליון רוב שמרני של שישה מול שלושה [או לכל הפחות חמישה מול ארבעה, אם הנשיא ג'ון רוברטס ימשיך להצביע מדי פעם עם הליברלים]. בהרכב זה, הוא עשוי לקבל החלטות מרחיקות לכת בנוגע לזכויות להט"בים וזכות ההפלות, לחזק את ההגנה על הזכות לשאת נשק ועוד.
בעשורים האחרונים סירבו המועמדים לעליון לומר בשימועים בסנאט כיצד יצביעו בנושאים ספציפיים. בארט הייתה זהירה עוד יותר, ולאו-דווקא לטובה. היא סירבה לומר האם תהפוך את תקדים ההפלות (רו נגד ווייד משנת 1973), אך גם לא התבטאה בנוגע להטרדת בוחרים (למרות שהקונגרס קבע שמדובר בעבירה פלילי) וסירבה לומר האם הצבעה בדואר חשובה במיוחד השנה.
כעת יתחילו עמדותיה של בארט לבוא לידי ביטוי. בשבוע הבא (4.11.20) היא תשמע עם עמיתיה טיעונים בנוגע לסוכנות אימוץ קתולית המציעה ילדים רק לזוגים הטרוסקואליים. שישה ימים מאוחר יותר תידון עתירה חשובה במיוחד בנוגע לאובמהקר; הדמוקרטים מיקדו את שאלותיהם לבארט בנושא זה. עם זאת, מציין אקונומיסט, הטיעונים המשפטיים הפעם חלשים מאשר בעתירות קודמות, ולא בטוח שתמיכתו של ממשל טראמפ בעותרים תסייע להם ותוביל את בארט להחלטה העלולה לשלול את הכיסוי מ-23 מיליון אמריקנים.
גם סוגיית ההפלות עשויה לעלות מוקדם מן הצפוי. ביום בו המליצה ועדת המשפטים למנות את בארט, הוגשה לבית המשפט העליון בקשה לדון בפסק דינו של בית המשפט במיסיסיפי, אשר פסל חוק האוסר לבצע הפלות לאחר השבוע ה-15 – בניגוד לפסיקת העליון, המתירה אותן עד השבוע ה-22. דומה שעמיתיה של בארט המתינו למינויה כדי להחליט האם להיענות לבקשה: הם דחו את ההחלטה שלוש פעמים מאז פטירתה של בדר-גינזבורג. אם הבקשה תיענה, פסק דין רו יעלה שוב לדיון.
הנושא המיידי והנפיץ ביותר מבחינת בארט קשור לקמפיין הבחירה מחדש את הנשיא אשר מינה אותה. בית המשפט העליון כבר התבקש לדון במספר עתירות הנוגעות להצבעה מרחוק ובמיוחד לשאלה עד מתי ניתן לספור קולות אלו. ברוב המקרים התייצב הרוב השמרני לצד הרפובליקנים ומנע את הרחבת אפשרות ההצבעה בשל הקורונה. ב-19.10.20 התייצב רוברטס לצד הליברלים ומנע דיון בעתירה נגד הרחבת ספירת הקולות בפנסילבניה. הרפובליקנים שבו וביקשו לדון בנושא, בתקווה ש-בארט תשבור את התיקו שמנע זאת – אך היא לא חיוותה את דעתה, בנימוק שלא הספיקה ללמוד את הנושא, והתיקו נותר על-כנו.
אין זה סביר שבארט, או מישהו מעמיתיה, יצביע בעד שינוי כללי ההצבעה במדינות המפתח ימים אחדים לפני הבחירות. בתי המשפט הפדרליים פועלים למנוע בלבול בקרב הבוחרים, במיוחד כאשר ההצבעה בדואר כבר בעיצומה. בארט אף עשויה לפסול את עצמה, לנוכח הכרזתו של דונלד טראמפ [ערב מינויה] ולפיה "הבחירות יוכרעו בבית המשפט" ולכן "חשוב מאוד שיהיה לנו תשעה שופטים בעליון" כך שיימנע תיקו. בארט לא התחייבה לפסול את עצמה, אך ייתכן שתעדיף להימנע ממראית עין של הטיה לטובת טראמפ.
אקונומיסט מדגיש, כי לאחר הבחירות – ייתכן שהשפעתה של בארט תהיה פחותה מתקוותיהם של הרפובליקנים ומחששותיהם של הדמוקרטים. למרות שבית המשפט העליון אינו מהסס לשנות מדי פעם את תקדימיו, אין תקדים למחיקה של זכות חוקתית לאחר שזו הוכרה בפסיקה. לבית המשפט יהיה קשה לומר לזוגות חד-מיניים, כי בניגוד לפסיקה משנת 2015 (ברוב של חמישה מול ארבעה), הם אינם יכולים להתחתן. בה במידה, איסור על ההפלות לאחר שעשרות מיליוני אמריקניות הסתמכו במשך יובל על פסק דין רו, עלול להוביל לגל מחאות ולקריאה לאזן את בית המשפט [על-ידי תוספת שופטים ומינוי ליברלים].
לצד זאת, קרוב לוודאי שבארט וחמשת עמיתיה השמרנים יקדמו בברכה יותר מגבלות על ההפלות, זכויות להט"בים מצומצמות יותר כדי שלא לפגוע ברגשות דתיים, חיזוק הזכות לשאת נשק וצמצום עצמאות הדרג הפקידותי. עם תקופת כהונה שיכולה בקלות להימשך עד אחרי 2050, לבארט יש זמן. כפי שאמר בצדק מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל: דברים רבים שעשו הרפובליקנים בארבע השנים האחרונות יכולים הדמוקרטים לשנות; אבל המינוי של שלושה שמרנים לבית המשפט העליון יורגש עוד זמן רב.