נסיונו הכושל של דונלד טראמפ להפוך את תוצאות הבחירות לנשיאות נועד לשרת מטרה נוספת: לקבע את תמיכת המפלגה הרפובליקנית גם כאשר יעזוב את הבית הלבן. בששת השבועות האחרונים יצר טראמפ את מבחן הנאמנות המוחלט: לתמוך בו או בהליך הדמוקרטי. הרוב הגדול של הנבחרים הרפובליקנים בחרו בו, טוען וושינגטון פוסט.
כמעט שני שלישים מחברי הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים ו-18 תובעים כלליים מדינתיים חתמו על העתירה לבית המשפט העליון, שביקשה לבטל את התוצאות בארבע מדינות המפתח (ואשר נדחתה על הסף ופה אחד). אחרים הופיעו בטלוויזיה וחזרו כמו תוכים על הטענות חסרות הבסיס של טראמפ. כמה מהם משתמשים ברטוריקה של מלחמת האזרחים כדי להביע את תמיכתם בפעולותיו של הנשיא. טראמפ עצמו הריע לתומכיו ואיים לפגוע בקריירה הפוליטית של המעטים שלא הפגינו נאמנות מוחלטת.
רפובליקנים בכל רחבי ארה"ב נכנעים לחלוטין לטראמפ ומשתתפים בהתקפות חסרות תקדים נגד העברה מסודרת של השלטון. טראמפ לא יהיה הנשיא בעוד חמישה שבועות, אך עצם מספרם של תומכיו בצמרת המפלגה מלמד כיצד השתלט עליה לחלוטין ועיצב אותה בדמותו בתוך חמש שנים בלבד. למרות כשלונו המוחלט של טראמפ בעשרות הליכים נגד תוצאות הבחירות, עצם ניהולם מבטיח שהמותג הפוליטי שלו ימשיך להיות הסטנדרט של המפלגה.
אם יש רפובליקנים המרגישים שלא בנוח עם מציאות זו, או הסבורים שיש להעביר את השלטון בצורה מסודרת, רק בודדים מתוכם העזו לדבר. רבים מתחמקים מזעמו של טראמפ בכך שהם מסרבים לענות על שאלות לגבי חוסר נכונותו להכיר בנצחונו של ג'ו ביידן. אחרים ניסו להמעיט בחשיבות העניין, באומרם שזה פשוט עניין של טוהר הבחירות ושזכותו של טראמפ לפנות לבית המשפט.
אמנם רק קומץ מבין בכירי המפלגה תומכים בטענתו של טראמפ לפיה הוא אשר ניצח בבחירות, אך העדר ההתנגדות מצידם מאפשר לו להמשיך ולהעלות טענה כוזבת זו. "רק התחלנו להילחם!", צייץ טראמפ לאחר החלטת בית המשפט העליון, אותה כינה "עיוות דין בזוי". [לאחר ההחלטה יצאו אלפים מתומכי טראמפ לרחובות, וההפגנות הסתיימו עם פצוע ירי וארבעה בני אדם שנדקרו – א.ל.].
לפני החלטתו של בית המשפט העליון, שאב טראמפ עידוד רב מהתמיכה הרפובליקנית בעתירה שהגיש התובע הכללי הרפובליקני של טקסס, קן פקסטון. התובעים הכלליים ב-17 מדינות נוספות בהן ניצח טראמפ הגישו חוות דעת התומכות בעתירה חסרת התקדים, ו-126 צירים רפובליקנים בבית הנבחרים חתמו על תמיכתם בה במעמד של ידידי בית המשפט. טראמפ אירח בשבוע שעבר כמה מן התובעים הכלליים, ואמר בגלוי שהוא בוחן היטב מי מבין המחוקקים תומך בו. לאחר מסע הלחצים, הצטרפו לעתירה בכירים כמו מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, קווין מק'ארתי; מצליף הסיעה, סטיב סקאליס; והאחראי על הסיעה במטה המפלגה, טום אֶמֶר. בשיחות פרטיות הודו כמה מן הרפובליקנים, כי מדובר במהלך חסר סיכוי – אך מבחינתם לא היה כל מחיר לתמיכה באגו של טראמפ, דווקא משום שהיה ברור להם שהעתירה תיכשל.
במקביל, נמשכת העברת השלטון לביידן. רק מחוקקים רפובליקנים בודדים הביעו התנגדות להודעתו של המינהל לשירותים כלליים בחודש שעבר, לפיה ביידן הוא המנצח ויש לנהל את המעבר בצורה מסודרת. כמה מהם הודיעו שיתנגדו במליאת הקונגרס לאישור בחירת האלקטורים בביידן, אך למהלך זה אין תמיכה רחבה. אבל למרות זאת, מדגיש הפוסט, נבחרים רפובליקנים הרגישו חובה לתמוך במאמציו של טראמפ להטיל ספק בתוצאות הבחירות, בין היתר משום שבוחריהם מאמינים שאכן היה זיוף. סקר אחרון מלמד, כי 77% מהרפובליקנים סבורים שהתחוללה הונאה רחבת ממדים ו-70% סבורים שנצחונו של ביידן אינו לגיטימי. הסקר נערך לאחר שלמעלה מ-40 תביעות בטענה להונאות נדחו או נמחקו בשל העדר הוכחות.
כמה מן הרפובליקנים שהעזו לומר בפומבי שהבחירות היו הוגנות, ספגו גינויים בתוך המפלגה ואפילו איומי רצח. טראמפ עצמו קרא לרפובליקנים להדיח את המושלים בריאן קמפ (ג'ורג'יה) ודאג דיוסי (אריזונה) אשר "העזו" לקבוע שביידן ניצח במדינות מפתח אלו. התקפות אלו מהוות איתותי אזהרה לאחרים במפלגה. טראמפ תמיד התייחס לתמיכה בו בקרב הרפובליקנים כמרכיב חיוני באסטרטגיית הבחירות שלו, וגם אחרי תבוסתו – אנשיו מדגישים את אחדותה של המפלגה בתמיכה בטענותיו.
רק מספר קטן של רפובליקנים בכירים המרו בגלוי את פיו של טראמפ. הסנאטור מיט רומני, מועמד המפלגה לנשיאות ב-2012, אשר הכיר בנצחונו של ביידן כמה ימים לאחר הבחירות, אומר שפעולותיו האחרונות של טראמפ הן "פשוט שיגעון, מסוכנות והרסניות". הסנאטורית ליסה מורקובסקי הביעה אכזבה מכך שרבים כל כך מעמיתיה למפלגה תומכים בעתירה לעליון. הסנאטורים הרפובליקנים הוכיחו במקביל שהם יכולים להתנגד לטראמפ, כאשר העבירו בניגוד לדעתו את תקציב הביטחון ברוב שיאפשר להם לבטל וטו, אם טראמפ יטיל אותו כפי שאיים לעשות.
אולם, טוען הפוסט, נכונותה של המפלגה להתייצב לצידו של טראמפ בנסיונו חסר התקדים לזרוק לאשפה את קולותיהם של מיליוני מצביעים, עלולה לגרום לכך שהסירוב האנטי-דמוקרטי לקבל את התוצאות יהפוך לנורמה. זו עלולה להיות המורשת מאריכת הימים של טראמפ.