הבעיה הכי גדולה עם טראמפ – יותר מאשר השקרים הבלתי-פוסקים, יותר מאשר השחיתות האישית, יותר מאשר קבלת ההחלטות הכאוטית, יותר מאשר הפלרטוטים עם רודנים – הייתה שהוא מעולם לא הפסיק לרוץ לנשיאות. הגדרה מקובלת אומרת, שהמועמדים מנהלים קמפיין מפלגתי ושהנשיאים מנסים לשלוט בצורה אל-מפלגתית. זה כמובן לא עולה בידיהם; הם פוליטיקאים המחויבים לרעיונות ולבוחרים, וישנו גם הקונגרס שצריך לתמרן מולו. אבל הם לפחות מנסים, או לכל הפחות – מצהירים שהם מנסים. טראמפ שלט בצורה מפלגתית: הוא קידם רק את מה שהיה טוב לתומכיו וראוי בעיניהם, וצפצף בענק על מתנגדיו.
זה היה אחד הגורמים לסירובו העיקש להכיר בתוצאות הבחירות, לצד גורמים פסיכולוגיים (הוא לא יהיה "לוזר", ויהי מה) וגורמים מעשיים (העולם בחוץ קר מאוד מבחינה משפטית וכלכלית). מבחינתו של טראמפ, רק הקולות שהוא קיבל צריכים לבוא בחשבון – כי אכפת לו רק מהם. הוא אפילו אמר במלוא הרצינות, שלא ייתכן שהפסיד – משום שבעצרות הבחירות שלו היו הרבה יותר משתתפים מאשר באלו של ביידן (כי הוא זלזל לחלוטין במגבלות הקורונה).
השקרים הבלתי-פוסקים של טראמפ על הבחירות הובילו במישרין להסתערות של תומכיו על הקפיטול; נאומו הידוע לשמצה ב-6 בינואר היה רק החותם האחרון. והם גם התיישבו היטב במוחותיהם של רבים מן האמריקנים. סקר של וושינגטון ורשת ABC, שנערך ב-13-10 בינואר (מיד לאחר ההתפרעות בקפיטול), העלה את הממצאים המדהימים הבאים: 32% סבורים שביידן לא ניצח בצורה לגיטימית, 30% אומרים שטראמפ התנהג בצורה אחראית מאז הבחירות, לדעת 31% יש ראיות מוצקות לטענותיו של טראמפ בדבר הונאת בחירות נרחבת, ל-36% יש אמון חלקי או אין אמון כלל בטוהר הבחירות, 43% מתנגדים להעמדתו לדין, רוב של 49% מתנגדים להרשעתו, 28% תומכים בכך שיעניק חנינה לעצמו, רוב של 50% אינם סומכים על קבלת ההחלטות בידי ביידן.
עוד שני נתונים עותקי נשימה: 57% מכלל האמריקנים ו-76% מכלל תומכי הרפובליקנים סבורים שמנהיגי הרפובליקנים בקונגרס צריכים להמשיך ללכת בעקבותיו של טראמפ גם אחרי סיום כהונתו. וכל זה – כאשר שיעור התמיכה בטראמפ בכלל עומד על 38% בלבד לעומת 60% שאינם תומכים בו, השיעור הנמוך ביותר בכל כהונתו (הגבוה ביותר היה 45%), וכאשר רק 28% רואים בו נשיא מעל הממוצע לעומת 59% הסבורים שהיה מתחת לממוצע. כלומר: כשליש מן האמריקנים ושלושה רבעים מן הרפובליקנים ממשיכים לתמוך בו, למרות הכל. זה מלמד לא רק עד כמה שקרים והסתה יכולים להשפיע לאורך זמן, אלא גם על כך שיש בסיס אמיתי ונרחב של מי שטראמפ קלע לתחושותיהם.