הדחיפות של משבר האקלים הפכה לגלויה בעשור האחרון, אך רוב הבכירים בפוליטיקה ובמגזר העסקי נקטו גישה של "נחכה ונראה", תוך שהם נמנעים מהעלויות הכספיות ומהמאבקים הפוליטיים הכרוכים בלהיות הראשונים שיתמודדו איתו. הנשיא ג'ו ביידן החליט לסיים את הקיפאון בממשל הפדרלי האמריקני ופרסם (27.1.21) שורה של צווים שהלכו רחוק יותר מכל ממשל קודם. היה זה האיתות הברור ביותר לכך שארה"ב תטפל בהבראת כלכלתה תוך שהיא מביאה בחשבון את האקלים – מה שיחייב ערים לחשוב מחדש על האנרגיה שלהם, עסקים בינלאומיים לחשוב מחדש על המודלים העסקיים שלהם ומדינות לחשוב מחדש על תוכניות הפיתוח שלהן, צופה טיים.
הצווים נוגעים במכוון כמעט בכל פינה של הממשל. המרכזי שבהם קורא לתת עדיפות לאקלים כמרכיב מרכזי במדיניות החוץ ובביטחון הלאומי של ארה"ב, מודיע רשמית על ועידת פסגה בינלאומית לאקלים ומורה להכין הערכת מודיעין לגבי השלכות המשבר על הביטחון הלאומי. הצווים מורים לסוכנויות הפדרליות לרכוש מכוניות חשמליות תוצרת ארה"ב ומקפיא את הזכיונות לקידוחי נפט וגז בקרקעות פדרליות. "זה לא הזמן לצעדים קטנים. אנחנו צריכים להיות נחושים", הכריז ביידן.
דבריו של ביידן – בתוכן ובנעימה – מהווים שינוי עצום לעומת ממשלים קודמים, לא רק זה של דונלד טראמפ אלא גם זה של ברק אובמה. "אם למישהו היה ספק בדבר העדיפות שהממשל הזה יתן לאקלים, הוא קיבל היום את התשובה", אמר ריד שולר, אשר ייעץ לצוות המעבר בנושא האקלים. "אתם רואים שינוי מוחלט מדיוני האקלים של העבר; המפתח הוא להשתמש בכל אמצעי שברשותנו".
המגזר העסקי והמגזר הפיננסי בארה"ב נעו באיטיות רבה לעבר פעילות ידידותית לאקלים. לקראת הסכם פריז, קבוצה קטנה אך רבת עוצמה של חברות תמכו בהפחתת הפליטה של גזי חממה כדי למנוע התחממות של כדור-הארץ ביותר משתי מעלות. לאורך השנים גדלה קואליציה זו, ובשנתיים האחרונות כמה מן החברות הגדולות בעולם – אמזון, וולמארט, של ואחרות – התחייבו לאפס פליטה. אבל רוב המשק עדיין מאחור, במטרה להמשיך לעשות כסף כאילו דבר לא אירע.
נשיאותו של ביידן נותנת לשווקים את האיתות הברור שהמעבר מדלקים מוצקים צריך להתחיל עכשיו – ואצל כולם. כאשר נצחונו של ביידן הלך והתקרב, בנקים ושירותים פיננסיים החלו להיכנס להשקעות ירוקות. המשקיעים באו בעקבותיהם והזרימו מיליארדי דולרים לקרנות השקעה בנות-קיימא. גם החברות הגיבו: מיד לאחר נצחונו של ביידן משכה ג'נרל מוטורס תביעה נגד תקני הפליטה של מכוניות, ויממה לאחר הצווים של ביידן הודיעה שבשנת 2040 תחדל לייצר מכוניות מזהמות.
המסר של ביידן נשמע היטב גם במגזר הנפט והגז, אם כי כמובן לא זכה לקבלת פנים אוהדת. מנהלי החברות תקפו במיוחד את הקפאת רשיונות הקידוח. למרות שרק 9% מתפוקת הנפט בארה"ב מגיעים מקרקעות פדרליות ולחברות יש זכיונות שממילא אינן מנצלות ומנסות להיפטר מהם, הם טענו שמדובר בחדשות רעות לענף. הסיבה: ההשקעות בו מבוצעות היום בתקווה להניב רווחים בעוד שנים.
גישתו המקיפה של ביידן לאקלים תיתקל בסופו של דבר בהתנגדות בקפיטול. רוב הצווים שלו יופעלו מאליהם, אך צעדים נוספים – כולל אלו הכרוכים בהוצאות ותוכניות מקיפות חדשות – יצטרכו לעבור בסנאט המפולג. אבל נכון לעכשיו, האיתות עובד. הסנאטור שלדון ווייטהאוס, אשר נשא בתשע השנים האחרונות 275 נאומים במליאה בנושא האקלים ודרש להתעורר, הודיע שסיים את המשימה: "במקום לדרוש להתעורר, אני סוגר את הריצה הארוכה הזאת באמירה שהגיע הזמן לגשת לעבודה".