הטליבאן מכתר מזה חודשים ערי מפתח באפגניסטן, ומאיים להוביל את המדינה לפי תהום ולהכניס את ממשל ג'ו ביידן למצב בלתי אפשרי דווקא כאשר המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב אמורה להסתיים – מדווח ניו-יורק טיימס. הארגון תופס עמדות ומאייש בסיסים מסביב לעיר קונדוז שבצפון המדינה, ולכד דרכי מפתח לעיר השכנה פוּל-חוּמרי תוך שהוא מאיים לנתק את הנתיב החיוני לבירה קאבול. בעיר קנדהאר, החשובה ביותר בצפון אפגניסטן, טליבאן תפס את האיזורים הסובבים וקרוב ללכידת העיר עצמה כפי שלא היה מזה עשור.
ממשל דונלד טראמפ הגיע אשתקד להסכם עם הטליבאן, לפיו כל הכוחות הזרים – כולל 2,500 החיילים האמריקנים שנותרו – ייסוגו ב-1 במאי השנה, ובכך יותירו את המדינה במצב שביר במיוחד. אם ממשל ביידן יכבד הסכם זה, החשש הוא שהטליבאן יביס את מה שנותר מכוחות הביטחון האפגניים וישתלט על ערים מרכזיות כמו קנדהאר, בניסיון להוביל לכניעה של הממשלה המרכזית במו"מ על הסכם השלום. מצד שני, אם ארה"ב תדחה את הנסיגה – כפי שהציע בתחילת החודש צוות מומחים אותו מינה הקונגרס – הטליבאן עלול לראות את ההסכם כבטל. הדבר יכול להוביל להתקפות על חיילי ארה"ב ונאט"ו ויגרור אותם עמוק עוד יותר למלחמה.
במחוז פנג'וואי שליד קנדהאר נשמעים היטב תותחי הטליבאן הסמוכים. במהלך מתקפה בסתיו האחרון, הטליבאן כבש שטחים ניכרים וממשיך להחזיק בהם למרות מתקפות הנגד הקרקעות והאוויריות של צבא אפגניסטן. מפקדי הטליבאן אמרו לראשי השבטים שהם נמנעו במכוון מלכבוש את פנג'וואי עצמה, כדי לחכות ולראות כיצד יעלו שיחות השלום עם הממשלה.
האיום הגובר על קנדהאר נובע בחלקו ממותו בשנת 2018 של גנרל עבדול רזיק, שעמד בראש משטרת המחוז מאז 2011. לצד ההאשמות הרבות נגדו בפגיעה בזכויות אדם, רזיק ניצל את קשריו עם הצבא האמריקני כדי להבטיח את שלומו של המחוז לאורך רוב שנות המלחמה. לאחר שנרצח בידי איש טליבאן, עבר הפיקוד לידי אחיו חסר הניסיון, גנרל טאדין חאן, והוא אפשר לכפופים לו לנצל לרעה את מעמדם מול התושבים. הטליבאן כרת בריתות עם מנהיגים שבטיים ושילם לשוטרים כדי שינטשו את עמדותיהם בעת המתקפה בסתיו. חאן דוחה את הטענות נגדו ואומר שאנשיו נלחמים היטב נגד הטליבאן.
המצב המחמיר סביב קנדהאר משקף את מצב הביטחון במדינה כולה, מציין הטיימס. הטליבאן הקדיש את החודשים האחרונים לכיבוש בסיסים צבאיים ועמדות משטרה ולהצבת נקודות ביקורת בדרכים הראשיות ליד ערי הבירה של המחוזות. למרות שהטקטיקות של אנשיו משתנות, התוצאות לרוב זהות: גביית כספים בדרכים, צניחה של המורל בכוחות הביטחון האפגניים ופחד גובר של התושבים באיזורים שפעם היו בטוחים. מטרתו של הטליבאן היא להכריח את הממשלה לקבל את תנאיו להסכם שלום: שחרור 7,000 מאנשיו והקמת ממשלה זמנית – שתי דרישות אותן דוחה הנשיא, אשרף גאני.
פקידים אמריקנים אומרים, כי כהכנה לאפשרות של התקפות נגד ארה"ב לאחר 1 במאי, ביקש הפנטגון להכין חלופות צבאיות נוספות, כולל הגדלת מספר החיילים והגברת הסיוע האווירי. התשובה לשאלה האם בקשות אלו ייענו, תלויה בצעדים הבאים של ממשל ביידן – האמור להודיע עליהן בשבועות הקרובים, לאחר בדיקה של ההסכם עם הטליבאן. המצב כבר גרם לעיכוב במסירת נמל התעופה של קנדהאר, בסיס אמריקני ממזרח לעיר, לכוחות האפגניים.
מאחר שהמשטרה האפגנית למעשה הרוסה, נכנסו הצבא והקומנדו לקנדהאר ובחודש נובמבר החלו לפעול בניסיון לתפוס מחדש את השטחים שכבש הטליבאן. מפקדי קומנדו אומרים, כי אנשיהם תשושים משום שהם נדרשים שוב ושוב למלא תפקידי שיטור. בחודש דצמבר נטש הצבא 200 מחסומים במחוז קנדהאר, וכיבוש הבסיסים העניק לטליבאן כמות גדולה של ציוד ותחמושת, כולל נשק כבד.
במחוז ארגנהאב, בסיס ההתקפות של הטליבאן על קנדהאר, אומרים מפקדי הצבא והמשטרה, כי הם סובלים ממחסור ניכר בכוח אדם וכי הממשלה המרכזית לא נענתה לבקשותיהם לתגבורת. באחת העמדות ניצבים מול הטליבאן שני כלי רכב משורינים – שריד לפלישה הסובייטית לפני למעלה מ-40 שנה.
ההישגים הצבאיים מאפשרים לטליבאן להפעיל ממשל משלו – על כל הקיצוניות הכרוכה בו: ריסוק סמארטפונים, איסור על מוזיקה, הטלת עוצר, חפירת מנהרות בין בתים ותפיסת חדרים ריקים כעמדות. לצד זאת, אומר אחד התושבים, הטליבאן מטפל היטב בסכסוכים אזרחיים ובפשיעה, בניגוד לממשלה המרכזית המושחתת. באיזורים הכפריים של אפגניסטן, רבים שותפים לאותה תחושה: טוב שיש סדר ואפשר לחזור לחיים הרגילים. כעת היא נמצאת גם בפתח אחת הערים הגדולות במדינה.