האימפריה העות'מאנית ביצעה רצח עם בארמנים במלחמת העולם הראשונה ואחריה - מכריז לראשונה (מוצ"ש, 24.4.21) נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. העות'מאנים ואחריהם כוחות טורקים, כורדים ומוסלמים רצחו 1.5-1 מיליון ארמנים נוצרים, כמחצית ממספרם בטורקיה, בשנים 1923-1915.
ארה"ב נמנעה עד כה מקביעה רשמית לפיה מדובר היה ברצח עם, למרות שמבחינה היסטורית ועובדתית - אין ספק שהטבח השיטתי ענה על ההגדרות שנקבעו (בזמן השואה) לפשע זה. זאת, כדי שלא להרגיז את נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, המכחיש את ביצוע הפשע ורואה את עצמו כממשיך הסולטנים העות'מאנים שקדמו להקמתה של טורקיה המודרנית. גם ישראל טרם הכירה ברצח העם הארמני, כדי שלא להחריף את היחסים עם טורקיה.
הכרזתו של ביידן מלמדת, כי הוא מוכן להתעמת עם טורקיה - למרות שמדובר בחברת ברית נאט"ו, היושבת במיקום אסטרטגי בגבולה הדרומי של רוסיה ומי שמונעת את הצפת אירופה בפליטים מסוריה. גם בכך מבצע ביידן מהפך בהשוואה לנשיא דונלד טראמפ, שיחסיו עם ארדואן היו בעיקרם קונסטרוקטיביים, ואשר אף הפקיר לחסדיו את הכורדים בסוריה לאחר שאלו סייעו לארה"ב במלחמה נגד דאעש.
הכרזתו של ביידן באה ביום השנה ה-106 לתחילת הטבח. "בכל שנה ביום זה אנו זוכרים את מי שמתו ברצח העם הארמני בתקופה העות'מאנית, ושבים על מחויבותנו למנוע הישנות של מעשי זוועה כאלו", אומר ביידן בהודעתו. "אנו זוכרים גם כדי שנתייצב לעולם נגד ההשפעות ההרסניות של השנאה על כל סוגיה". לדבריו, "אנחנו מאשרים את העובדות ההיסטוריות. איננו מטילים אשמה, אלא רוצים להבטיח שמה שהתרחש לא יישנה". ההכרזה משקפת גם את מחויבותו של ממשל ביידן לזכויות האדם כאבן יסוד במדיניות החוץ שלו.
ביידן וארדואן שוחחו אתמול, לאחר שהכרזתו הצפויה של ביידן נחשפה בוול סטריט ז'ורנל, ולפי הבית הלבן - הסכימו שלא להסכים בנקודה זו. לשכתו של ארדואן מסרה, כי שני הנשיאים הסכימו על "החשיבות של שיתוף פעולה". השניים צפויים להיפגש בפסגת נאט"ו בחודש יוני. ארדואן היה אחד המנהיגים האחרונים עימם שוחח ביידן לאחר שנכנס לתפקידו לפני שלושה חודשים.
לאחר הפרסום בוול סטריט ז'ורנל, מיהר ארדואן להכריז, כי טורקיה "תגן על האמת מפני השקר המכונה 'רצח העם הארמני'". ארדואן עשוי לנסות ולמנף את הכרזתו של ביידן להגברת התמיכה בו, בעיקר בקרב בסיסו הלאומני-מוסלמי. ארדואן מבקש להפוך שוב את טורקיה למעצמה איזורית, ושליחיו - הצבאיים והאזרחיים - פועלים בירושלים, סוריה, לבנון, עירק ואזרבייג'אן. הוא גם מנסה להשתלט על זכויות חיפושי הגז במזרח הים התיכון, מול הברית בין ישראל, יוון וקפריסין.
ההערכות בוושינגטון הן, שארדואן יגיב בזהירות רבה ביחסים מול ארה"ב. טראמפ הטיל עיצומים על טורקיה כדי להביא לשחרורו של הכומר אנדרו ברונסון, שנאסר בשל פעילותו הנוצרית - עיצומים שגרמו לקריסת הלירה הטורקית ולמשבר כלכלי קשה. טראמפ הטיל עיצומים גם כאשר טורקיה הודיעה ב-2017 על רכישת סוללות טילי נ"מ רוסיים - למרות שכאמור היא חברה בנאט"ו. לכן, ארדואן מודע למגבלות כוחה של ארצו מול ארה"ב.
במקביל, ארה"ב ואירופה מודעות לחשיבותה של טורקיה - הן כבסיס קדמי מול רוסיה והן בשל תמיכתה בפעילות נאט"ו באוקראינה ואפגניסטן. כאמור, טורקיה גם קלטה מיליוני פליטים מסוריה, וכבר איימה שתאפשר להם לעבור למדינות האיחוד האירופי אם הללו יפעלו נגדה. בפועל, יהיה על טורקיה לאפשר מעבר שלהם ליוון - מה שעלול לגרום לעימות צבאי בין שתי היריבות הוותיקות.