יוליאן רייכלט היה אחד האנשים החזקים ביותר בעיתונות הגרמנית. בגיל 36 התמנה לעורך הראשי של בילד, היומון הנמכר ביותר באירופה, והוביל סקופ אחרי סקופ על חייהם של העשירים והמפורסמים. אבל ארבע שנים מאוחר יותר הוא נפל בשל שערוריית מין, אשר עוררה ויכוח על תרבות הסקסיזם הקיימת בחלקים רבים של החברה הגרמנית, מדווח סאנדיי טיימס.
מבחינתן של גרמניות רבות, נפילתו של רייכלט ונסיונו של הממונה עליו להגן עליו, מסמלים את חוסר השוויון הניכר במדינה שעדיין מחכה לגרסה משלה לתנועת MeToo. עד 1962 לא יכלו נשות מערב גרמניה לפתוח חשבון בנק; עד 1977 היה עליהן לקבל את אישור בעליהן לפני שיתקבלו לעבודה. הפלות עודן בלתי חוקיות מבחינה טכנית. אנגלה מרקל, המסיימת 16 שנים כקנצלר, היא סמל בינלאומי של פוליטיקאית סמכותית – אך ארצה-שלה נמצאת במידה רבה מאחור. חוסר השוויון מורגש כמעט בכל תחומי החיים, החל ממועצות המנהלים ועד לחדרי המורים.
הטענות נגד רייכלט צפו לפני שבעה חודשים. כמה עובדות זוטרות בבילד טענו, כי הוא ניצל לרעה את מעמדו כדי ליזום קשר מיני עימן, קידם אותן כל עוד הקשר נמשך וחיסל את הקריירות שלהן עם סיומו. הבעלים של בילד, קבוצת אקסל שפרינגר הענקית, שכרה משרד עורכי דין אמריקני לחקור את הטענות. מועצת המנהלים הסיקה שרייכלט "ביצע טעויות" אך לא עבר על החוק. הוא חזר לתפקידו לאחר שבועיים השעיה, עם עורכת משותפת לצידו – אלכסנדרה וורבך.
האם הבוס נלחם למענו
אולם, החודש חשפה התקשורת פרטים נוספים על עדויותיהן של הנשים. מתמחה לשעבר בבילד אמרה כי רייכלט פיתה אותה בחנופה עד שהחלה לשכב איתו בבתי מלון ליד מטה אקסל שפרינגר. במהלך הרומן היא קודמה לתפקיד שבשום אופן לא התאימה לו, והסובבים אותה נתנו לה את ההרגשה שקיבלה את התפקיד רק משום שהיא המאהבת של רייכלט. לבסוף הדרדר מצבה הנפשי עד כדי כך שהייתה זקוקה לטיפול פסיכיאטרי. לדברי סאנדיי טיימס, שלוש עובדות נוספות טענו שנתקלו בקשיים מקצועיים לאחר שדחו את חיזוריו של רייכלט.
רייכלט פוטר לאחר שמועצת המנהלים של אקסל שפרינגר הגיע למסקנה שהוא שיקר בנוגע להתנהגותו והמשיך בה בעיצומה של החקירה נגדו. אבל העדויות בנוגע להתנהגותו היו רק קצה הקרחון. אחת העובדות אמרה כי הייתה המומה מהאווירה המפלה ששררה בבילד, ואחרת סיפרה על כך שמעשיו היו ידועים אך דבר לא נעשה.
על-פי הטענה, מתיאס דופנר – מנכ"ל אקסל שפרינגר והבוס של רייכלט – נלחם למענו במשך חודשים. החברה אומרת כי דופנר נקט פעולה החלטית ברגע בו היקף מעשיו של רייכלט נעשה ברור. כמה עיתונאים שניסו לערוך תחקיר על רייכלט אומרים, כי עורכיהם הורידו אותם מהסיפור מחשש לפגוע בענקית התקשורת הגדולה ביותר בגרמניה. אולם, דוברת אקסל שפרינגר טוענת, כי אין זה נכון לטעון שהטעויות שנעשו בבילד משקפות בעיה נרחבת יותר בחברה, אשר התחייבה לבער את הסקסיזם.
חוששים שעובדות יקימו משפחה
הבעיות הניצבות בפני נשות גרמניה רחבות בהרבה, מציין סאנדיי טיימס. אפילו בברלין הפרוגרסיבית, עדיין נפוצה התפיסה כלפי נשים המוגדרת בשלוש מילים המתחילות באות K: ילדים, מטבח, כנסייה. מקורה של תפיסה זו בראשית המאה ה-20, ולפיה על נשים לדבוק בתפקידיהן הביתיים. נשים בגרמניה משתכרות בממוצע 18% פחות מהגברים – אחד הפערים הגדולים ביותר באירופה. בעבר הלא-ממש-רחוק כונו גרמניות שיצאו לעבודה "אימהות עורב", על-פי האמונה מימי הביניים לפיה עורבים אינם דואגים לגוזליהם.
הדעה הקדומה הזאת לא נעלמה לחלוטין אפילו במאה ה-21. בראשית כהונתה של מרקל בוצעה רפורמה בתחום חופשות ההורים, לפיה כל אחד מהם יכול לצאת לחופשה למשך 12 חודשים תמורת שני שלישים משכרו. כל הורה יכול להגיע לאורך הקריירה עד לשלוש שנים של חופשת הורים, אם כי לרוב השנתיים האחרונות הן ללא תשלום. אלא שבפועל, 42.2% מהנשים ורק 2.6% מהגברים להם יש ילדים מתחת לגיל שלוש ניצלו חופשה זו – מה שגורם לחלק מן החברות להימנע מהעסקת נשים או מקידומן, מחשש שיתחילו להקים משפחה.
רוב הבעיות הללו אינן ייחודיות לגרמניה, אבל נשים במדינה אומרות שהן מחמירות בשל הסירוב הנרחב להכיר בקיומו של הסקסיזם. לוסי, אקדמאית בריטית שבילתה שש שנים בגרמניה, אומרת שכאשר התנגדה בקול לאפליית נשים סביבה, היא נתקלה בהתכחשות. "אמרו לי שהסקסיזם שוב אינו בעיה, שננקטים צעדים ושהאפליה המגדרית היא כיום נגד גברים", היא מספרת.