בעולם המציאותי, "גלגל תנופה" הוא כלי המאכסן אנרגיה. בעמק הסיליקון המונח קיבל משמעות אחרת: עסק המתנהל לנצח ומתעצם מכוח עצמו. על-פי תיאוריה זו, הודות לרשת השפעות עוצמתית, פלטפורמה דיגיטלית נעשית יותר מושכת ככל שהיא מביאה יותר משתמשים, מה שגורם לה להיות עוד יותר מושכת וכך הלאה. התוצאה היא עסק שיש לו מספיק אנרגיה כדי לזרוק המון מזומן.
אחד ההימורים הממומנים ביותר בעשור האחרון היה על כך שחברות הנהיגה המשותפת והשליחויות יוכלו לעמוד בהבטחותיהן. התוצאה חשובה לא רק לקרנות ההון סיכון המממנות את צמיחתן, מדגיש אקונומיסט. אם חברות כאלו יצברו תנופה בלתי פוסקת, המאסדרים מודאגים מכך שהטכנולוגיה תיצור מודלים של "המנצח לוקח הכל" ותגרום לפגיעה קשה בזכויות העובדים.
אקונומיסט מביא לדוגמה את התוצאות של אובר ושל DoorDash. ההשלכות המנוגדות של הקורונה – אשר פגעה קשות בנסיעה המשותפת וקידמה מאוד את עסקי השליחויות – עיוותו את המודלים העסקיים שלהם בחודשים האחרונים. למרות זאת, אובר הודיעה בתחילת החודש שלראשונה היא רווחית, גם אם לא בשיטה החשבונאית המקובלת. תוצאותיה החזקות של DoorDash ברבעון השלישי צפויות להאיץ את הזינוק במניותיה, והיא גם הודיעה על רכישת וולט ב-8 מיליארד דולר (ראו קישור משמאל).
אבל מבט מעמיק יותר מגלה, כי "גלגל תנופה" עסקי אינו יכול להפר את כללי הקפיטליזם. הכסף שהושקע בבנייתן של חברות אלו מזכיר את שגעון מסילות הברזל במאה ה-19 ושגעונות ספקולטיביים אחרים. תשע החברות מסוג זה שהנפיקו מניות עד כה, גייסו יחדיו למעלה מ-100 מיליארד דולר. ברוב המקרים, הכסף נועד לחזק את רשת ההשפעות ולהפוך את הדומיננטיות בשוק לנבואה המגשימה את עצמה. הוא הוזרם לסבסוד נהיגה משותפת ומשלוחים, והמצב הגיע לאבסורד: פיצריה יכלה להזמין מוצרים מעצמה בהנחה מ-DoorDash ולאחר מכן למכור אותם במחיר מלא. כדי להצדיק זאת, המשקיעים טענו שהשוק בלתי מוגבל – עוד מונח אהוב בעמק הסיליקון.
לא יכולות לממן את עצמן
אל מול חזונות כאלו, כלכלת "גלגל התנופה" היא אכזבה. תשע החברות שהנפיקו עדיין צומחות – בשיעור ממוצע של 103% ברבעון האחרון מול התקופה המקבילה אשתקד – ולכן הן שוות יחדיו קרוב לחצי טריליון דולר. אבל הן אינן יכולות לממן את עצמן וגם אינן רווחיות. הכנסותיהן ב-12 החודשים האחרונים היו 75 מיליארד דולר וההפסד התפעולי היה 11.5 מיליארד דולר. רשת ההשפעות התגלתה כחלשה מן הצפוי, וכך למשל נהגים ולקוחות רבים עוברים בין אובר לבין המתחרה ליפט; גם ללקוחות יש כוח מיקוח.
גם הטכנולוגיה פחות רווחית מן המצופה. המידע שאוספות החברות מסייע להן לשפר את פעילותן, אך הוא אינו הכוח המכריע כפי שקיוו. המאסדרים מגיבים: בלונדון הם הכריחו את אובר לשלם לנהגים שכר מינימום, בסן פרנציסקו הם הפחיתו את העמלות שיכולה DoorDash לגבות ממסעדות תמורת המשלוחים מהן. אובר רשמה רווח של 8 מיליון דולר על הכנסות של 4.85 מיליארד דולר, בלא להביא בחשבון הוצאות שאינן עתידות להיעלם. החברה נחלצה מן ההפסדים בעיקר באמצעות קיצוץ בהוצאות והעלאת מחירים, וכך היא אינה זולה ממוניות רגילות ולעיתים אף יקרה מהן. כיום היא יותר חברת שליחויות מאשר חברת נהיגה משותפת: Uber Eats אחראית ליותר ממחצית מהכנסותיה. אובר נראית יותר כמו תאגיד לוגיסטיקה של הכלכלה הישנה מאשר תאגיד רב-שירותים טכנולוגי המצדיק שווי שוק של 85 מיליארד דולר.
DoorDash, שהכנסותיה עלו פי ארבעה מאז הרבעון האחרון של 2019, הייתה אמורה להיפגע מכך שיותר אנשים חוזרים לאכול במסעדות, אבל הצליחה לשמור ברבעון השלישי על הכנסות של 1.3 מיליארד דולר – אך ההפסד הנקי הוכפל ל-101 מיליון דולר. למרות זאת, המשקיעים הכפילו את שווי השוק שלה מדצמבר שעבר ל-65 מיליארד דולר. עתידה תלוי ביכולתה להצליח בשווקים אליהם נכנסה לאחרונה, כולל מוצרי מכולת ומזון לבעלי חיים, ולשכנע בעלי מסעדות לשלם יותר תמורת קידום באפליקציה שלה.
יש עסקים של "גלגל תנופה", מדגיש אקונומיסט. יצרני תוכנה הצליחו "לכלוא" את המשתמשים והבטיחו לעצמם רווח גולמי של 70%. משקיעי הון סיכון מקווים למצוא עסקים נוספים כאלה. הם כבר שופכים כסף לדור הבא של כלכלת גלגל התנופה: חברות הזנק המבטיחות לספק סחורה בתוך חצי שעה. אספני קופונים בערים כמו ניו-יורק מקבלים אספקה חינם לשבוע מעסקים כאלה, המבטיחים שיהיו טובים יותר מאשר אובר או DoorDash. המגמה הזאת תימשך לפחות כל עוד הריבית נמוכה ולמעשה ההון ניתן חינם.