צעירים בארה"ב ניצבים בפני השלכות נפשיות הרסניות של האתגרים הניצבים בפני הדור הנוכחי, כולל הקורונה – הזהיר השבוע (7.12.21) מנהל שירותי בריאות הציבור בממשל, ד"ר ויווק מרפי, בדוח יוצא דופן בן 53 עמודים. לדבריו, הקורונה החמירה מגמות שכבר היו נפוצות באביב 2020.
ניו-יורק טיימס מדווח, כי הדוח מוסר על עלייה ניכרת בדיווחיהם של צעירים על דיכאון וחרדה ועל גידול במספר הביקורים בחדרי המיון בשל סיבות נפשיות. מספר ביקוריהן של בנות עשרה בשל נסיונות התאבדות זינק בתחילת השנה ב-51% לעומת 2019, ואצל הבנים נרשמה עלייה של 4%. ברמה העולמית הוכפל מספר תסמיני הדיכאון והחרדה במהלך המגיפה.
כאמור, הבעיות הנפשיות בקרב צעירי ארה"ב היו בעלייה עוד קודם לכן: מספר הביקורים בחדרי מיון בשל תסמינים אלו גדל ב-28% בשנים 2015-2011. הסיבות לכך מורכבות, מציין הדוח. לתפקוד המוח וליחסים עם משפחה וחברים יש תפקיד, כמו גם תרבות המדיה המהירה העלולה לגרום לצעירים לחוש חסרי אונים.
"צעירים מופצצים במסרים דרך התקשורת והתרבות הפופולרית, הגורמים להם לאבד את תחושת הערך העצמי. אומרים להם שהם לא נראים מספיק טוב, שהם לא מספיק אהודים, שהם לא מספיק חכמים או לא מספיק עשירים", כותב מרפי. "הדבר בא במקביל לכך שיש תחושה של התקדמות מועטה מדי בנושאים כמו שינויי האקלים, חוסר השוויון בהכנסות, חוסר צדק גזעי, מגיפת משככי הכאבים והאלימות החמושה".
הטיימס מציין, כי הדוח של מרפי מצטרף למספר הולך וגדל של קריאות לתשומת לב ולפעולה בנוגע למצבם הנפשי של בני נוער. לפני חודשיים פרסמו האקדמיה לרופאי ילדים, האקדמיה לפסיכיאטריה של ילדים ובני נוער ואגודת בתי החולים לילדים קריאה להכריז על מצב חירום לאומי בנוגע לבריאותם הנפשית של צעירי ארה"ב. מרפי ממליץ להפנות יותר משאבים להבנת האתגרים ולהתמודדות איתם, ולהגביר את ההכרה בחשיבותה של הבריאות הנפשית כחלק מהבריאות הכללית.
חוקרים רבים אומרים, כי זמן מסכים לבדו אינו הסיבה למשבר. לדעתם, המדיה החברתית ופעולות מקוונות אחרות מגבירות את הבעיות הנפשיות הקיימות, כאשר הן מגבירות את הלחץ על בני הנוער. הן גם באות במקום פעולות חיוניות לבריאות נפשית כמו שינה, פעילות גופנית ופעילות בין-אישית. הדור הנוכחי של בני הנוער סובל מרמות גבוהות של בדידות, יותר מכל שכבת גיל אחרות, למרות אין-ספור שעות של קשרים וירטואליים. לצד זאת אומרים הרשויות והמדענים, כי אין מספיק מחקרים כדי לקבוע בוודאות את הסיבות למשבר. בכל רחבי ארה"ב חסרים מומחים היכולים למדוד תופעות כמו היפראקטיביות, חרדות, דיכאון ושיבושי אכילה.
חוקרים מעריכים, כי הקורונה הגבירה את הלחץ על בני נוער, בין היתר משום שהיא בודדה אותם בשלב בחייהם בו קשרים חברתיים חיוניים להתפתחותם הנפשית. אבל היא אינה מספרת את כל הסיפור; כבר ב-2019 פרסמה קבוצה של מחוקקים דוח שהצביע על משבר התאבדויות בקרב בני נוער שחורים, קבוצה בה שיעורי ההתאבדות היו נמוכים לאורך שנים.