דניאל פינקלשטיין: דוח מרשיע
אפשר להסתכל על הדוח של סו גריי בשתי דרכים. הראשונה: זהו מסמך חלקי וחסר טעם. חברי הפרלמנט רוצים לדעת האם בוריס ג'ונסון שיקר להם או הפר את כללי ההתנהגות של שרים; זה איננו בדוח. השנייה והנכונה: זהו דוח מרשיע. הוא מאשר שבניגוד להכחשות החוזרות ונשנות, התקיימו מסיבות בדאונינג סטריט 10. המשטרה חוקרת מסיבה אחת שהתקיימה בדירתו של ג'ונסון. גריי קובעת שמדובר בכשל מנהיגותי. האם ג'ונסון נושא באחריות למה שהתרחש בלשכתו/ביתו? מי אחראי לכשלי מנהיגות? התשובות ברורות. המשך יבוא, אבל גם זה מספיק לחלוטין.
רייצ'ל סילבסטר: "מנהיגות" יכולה לבוא רק מלמעלה
"היו כשלים בתחומי המנהיגות ושיקול הדעת בחלקים שונים של מספר 10 ומשרד ראש הממשלה בזמנים שונים", קובעת גריי. היא לא ציינה את שמו של ג'ונסון, אבל דבריה מכוונים הישר אליו. "מנהיגות" יכולה לבוא רק מלמעלה וגריי ידעה בדיוק כיצד יפורשו דבריה. אין זה תפקידו של פקיד לקבוע האם המסיבות היו חוקיות, אבל גריי הבהירה שלפחות חלק מן האירועים שהיא מתארת היו פסולים.
גריי מוקיעה את התרבות ששררה במספר 10 בשיא הקורונה. "קשה להצדיק חלק מההתנהגות שסביב ההתקהלויות הללו, בעוד הממשלה מבקשת מן האזרחים לקבל מגבלות מרחיקות לכת על חייהם". היא מתייחסת ל"התקהלויות" ול"אירועים" ולא ל"מסיבות", אבל קובעת חד-משמעית שלא ניתן להשלים עם מה שהתרחש. לפחות חלק מהאירועים "מלמדים על כישלון רציני לא רק לעמוד בסטנדרטים הגבוהים המצופים מהעובדים בליבה של הממשלה, אלא גם באלו שהיו מצופים באותה עת מכל תושבי בריטניה".
הצריכה הניכרת של אלכוהול "אינה הולמת" במקום עבודה מקצועי, מוסיפה גריי, אבל התקנת מקרר יינות במספר 10 לא הדאיגה איש. "שום איש סגל אינו צריך לחוש שאינו מסוגל לדווח על התנהגות פסולה או להתעמת איתה". במספר 10 היו "קווי אחריות מטושטשים". גם בלי הפרטים המזיקים ביותר – גריי הייתה צריכה לוותר עליהם כדי שלא לשבש את חקירת המשטרה – הדוח הוא מרשיע. וג'ונסון לא היה צופה מן הצד בכל אלו. הוא נכח לפחות בחלק מן המסיבות ונושא באחריות לתרבות ששררה במשרדו ולהתנהגות של צוותו. ראש הממשלה מצוי כעת בחקירת המשטרה על הפרות חוזרות ונשנות של הכללים שהוא עצמו קבע.
חברי הפרלמנט שהמתינו לדוח גריי כדי להחליט האם להעמיד את ג'ונסון להצבעת אמון, קיבלו את התחמושת הנחוצה. אם יחליטו שלא להשתמש בה, הם ישלמו את המחיר בבחירות הבאות. מבחינת הבוחרים זה רק יאמת את מה שכבר חשבו: בעת משבר לאומי יוצא דופן, ראש הממשלה וצוותו התנהגו כאילו הם מעל החוק.
אמה דאנקן: אצבע על הבעיה במספר 10
חברי פרלמנט שמרנים מקווים שהסיפור ייעלם בשל העדר שמות בדוח ובשל ההמתנה לתוצאות חקירת המשטרה. זה לא יקרה. הסיפור ייחקק בזיכרון, משום שהוא תואם את מה שנהוג לחשוב על ג'ונסון. כולם חשדו תמיד שהוא חושב שהחוקים מיועדים לאנשים קטנים; כעת זה רשמי. דבריה של גריי מבליטים את הנתק בין מה שהתרחש בלשכת ראש הממשלה לבין יתר המדינה.
גריי הניחה במדויק את האצבע על הבעיה במספר 10. הטון הקר ולשון ההמעטה של הדוח רק מגבירים את עוצמת ממצאיו. גריי אינה מעלה תירוצים בהם יכול ג'ונסון להיתלות. חקירת המשטרה, העלולה להיגרר חודשים, תהיה תלויה כצל מעליו עד לסיומה, בעוד היא מעודדת גל של סיפורים על מסיבות והפרת כללים – אשר יזכירו ללא הרף לבוחרים איזה טיפוס הוא ראש הממשלה שלהם
איאן מרטין: נתיב הבריחה של ג'ונסון נחסם
ג'ונסון ניהל קריירה ארוכה של הימלטות מבעיות ופיתח דפוס פעולה קבוע. הוא יוצר הסחות דעת מתמשכות וכאוטיות, ובכך מבלבל את המצב. לבסוף, אויביו כה מטושטשים עד שהם אינם יכולים לראות את מעשיו הפגומים. ידענו את כל זה, הם אומרים על מה שכעת נראה מוכר אבל לפני שלושה שבועות גרם תדהמה; או שהם מתחילים לרטון כעס. כך או כך, ג'ונסון מתחמק.
המעלה העיקרית של דוח גריי היא בכך שהוא חוסם את נתיב הבריחה של ג'ונסון בפסקה אחת המתארת את עומק כשלונו: חלק מאלו שהטילו את הכללים הדרקוניים לא צייתו להם וזה היה פסול. אם העובדים הזוטרים לא ידעו שעליהם לציית בעצמם לכללים, הייתה זו חובה של מנהיגיהם לתת דוגמה אישית. בתגובה לדוח הודיע ג'ונסון שהוא יקים בלשכתו גוף שידווח לו במישרין; אולי הרעיון הוא שהגוף הזה יצליח לדעת מה קורה וליישם את מה שהבטיח לעשות.
משרד ראש ממשלת בריטניה קיים קרוב ל-300 שנה, ובראשו עמדו אנשים טובים ואנשים גרועים. אבל כמה אין זה מפתיע, שאחרי שנתיים בלבד מגיע ג'ונסון למסקנה שתפקיד עתיק יומין זה אינו מתפקד כראוי, ויש לעצב אותו מחדש במהירות כדי למנוע עוד אסונות ולהציל את עצמו. כמו תמיד, זו איננה אשמתו של ג'ונסון עצמו.