מאחר שמלחמה כזו נראית בלתי מתקבלת על הדעת בעיני רבים במוסקבה, מומחים רוסים למדיניות חוץ סבורים שזהו הצעד האחרון בנסיונותיו ארוכי השנים של פוטין להביא את המערב להסכים למה שהוא רואה כדרישות ביטחוניות חיוניות. בשנת 1990, מסביר הילך רוח זה, המערב כפה סדר אירופי חדש על-רקע חולשתה של רוסיה, אשר התעלם מהצורך ההיסטורי שלה בחיץ בינה לבין המערב. כעת רוסיה חזקה יותר ולכן כל מנהיג שלה יבקש לשרטט מחדש את המפה.
פיודור לוקיאנוב, מומחה מוביל למדיניות חוץ המייעץ לקרמלין, אמר לטיימס, כי מטרתו של פוטין כעת היא לבטל חלקית את תוצאותיה של המלחמה הקרה. אבל הוא עדיין מאמין שפוטין יבלום לפני פלישה מלאה, ובמקום זאת ישתמש ב"אמצעים מיוחדים, א-סימטריים או היברידיים", כולל לשכנע את המערב שהוא באמת מוכן לתקוף. "בלוף צריך להיות משכנע, וארה"ב משתפת פעולה ב-200%", הוא מוסיף.
על-פי קו חשיבה זו, אומרים פרשנים רוסים, פקידים אמריקנים נופלים בפח של ראיית פוטין בצורה מוגזמת כגאון מרושע. מאחר שנסיונותיו הקודמים של פוטין לשאת ולתת עם המערב בסוגיות נאט"ו והפיקוח על הנשק, הקרמלין בחר להעלות את ההימור לנקודה בה לא ניתן יהיה להתעלם מהאינטרסים שלו. "פוטין מצליח מאוד להשתמש בדימוי השלילי שמתאר אותו כשטן", אומר דימיטרי טרנין, מנהל מרכז קרנגי במוסקבה. לדבריו, פוטין מנצל את החששות שהוא עלול לפתוח במלחמה נוראה, וזאת בדיוק מטרתו: ליצור את התחושה הזאת.
עם זאת, מזכיר הטיימס, המומחים טעו בעבר. ב-2014 רובם צפו שפוטין לא יתערב בצורה צבאית באוקראינה – ואז הוא עשה את ההפך וסיפח את חצי-האי קרים. גם בתקופת הקורונה הוא ביצע צעדים בלתי צפויים, כמו הניסיון לרצוח את מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני ולאחר מכן כליאתו – בניגוד להנחה הרווחת לפיה הוא דווקא רוצה קצת התנגדות פנימית, כשסתום לחץ. "בשנה האחרונה חצה פוטין הרבה רוביקונים", אומר המומחה האמריקני מייקל קופמן. "מי שחושב שמשהו כל כך דרמטי הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, לא ראו את מה שהוא עשה בשנתיים האחרונות".