וצ'יסלב סטנשקו, איש עסקים בקייב, הבחין לראשונה לפני מספר שבועות בצניחה במספר הלקוחות ברשת המסעדות שבבעלותו. הוא חשב שזה סביר: נגיף הקורונה שוב התפרץ באוקראינה. אלא שהוא שמע מעמיתיו, כי המסעדות בלבוב שבמערב המדינה מתמלאות במקרים מקייב, חרקוב וערים נוספות הקרובות לגבול עם רוסיה. ואז שם לב סטשנקו שבתחנות הדלק שבבעלותו אזלו המיכלים הגדולים ביותר, בני 20 ליטר.
אוקראינה איננה בפניקה מוחלטת, אמר סטנשקו לאקונומיסט, אבל הרוגע המוחלט של תושביה בחודשי העימות עם רוסיה מתחיל להתפוגג. לחששות מפני פלישה רוסית יש השפעות קשות על המשק, שגם ככה היה בבעיות. העימות עם רוסיה עלה לאוקראינה 280 מיליארד דולר בשנים 2020-2014; הנזק בחודשים האחרונים הוא בסדר גודל אחר. דוברו של הנשיא ולדימיר זלנסקי אומר, שמחיר המשבר הוא 3-2 מיליארד דולר בחודש, ועוד 2-1.5 מיליארד דולר בשל ירידת שער המטבע. חשש גבוה מפלישה יוביל לירידה של 5% בתוצר עוד לפני הירייה הראשונה. המחיר כה גבוה, עד שיש התוהים האם ריכוז הכוחות הרוסי נועד פשוט למוטט את הכלכלה האוקראינית.
כמעט כל מדינות המערב קראו לאזרחיהן לעזוב את אוקראינה ולהימנע מלנסוע אליה. לאחר שחברות הביטוח האירופיות הפסיקו לבטח את הטיסות לאוקראינה, נאלצה הממשלה להוציא 580 מיליון דולר כדי שהטיסות יימשכו; אבל כמה הפסיקו את הטיסות משום שצוותיהן היו מפוחדים. ההשקעות וההון הזרים בורחים; זלנסקי אמר בסוף ינואר, שמאז פרוץ המשבר עזבו את המדינה 12.5 מיליארד דולר. גם הסחר הושפע, שכן 60% ממנו עוברים דרך הים השחור והביטוח לספינות במימי אוקראינה התייקר אף הוא.
ככל שהמשבר יתארך, כך יוחמרו תוצאותיו הכלכליות. עסקות שהוקפאו עלולות להתבטל. עליית הריבית על החוב הממשלתי והאג"ח הקונצרני (הריבית לעשר שנים כבר זינקה מ-6.9% בנובמבר ל-10.9% כעת) תקשה הן על הממשלה והן על המגזר העסקי. עובדים הסובלים מן המתח עלולים שלא לרצות או להיות מסוגלים לעבוד כרגיל, והצריכה המקומית תצנח.
ממשלת אוקראינה ניסתה לשכנע את אזרחיה להישאר רגועים ולהמשיך בחייהם. פקידים בקייב טענו, כי הדיווחים הקודרים במערב העמיקו את העגמומיות הכלכלית. זלנסקי קרא להקים "קרן יציבות ושיקום" לטובת ארצו; קנדה הציעה הלוואה של 400 מיליון דולר, ואילו האיחוד האירופי הציע 1.2 מיליארד אירו כמעט ללא תנאים. ייתכן שהנזק היה גדול עוד יותר אלמלא היה זלנסקי ממעיט עד הימים האחרונים בסכנת הפלישה ובכך גרם לאזרחי ארצו להמשיך ללכת לעבודה ולחיות חיים נורמליים. אבל מילותיו עלולות לחזור ולרדוף אותו, וייתכן שהוא הותיר מיליוני אוקראינים בלתי מוכנים מבחינה נפשית למה שנראה שעומד להתרחש.
יכולת ההסתגלות נובעת גם מהניתוח שביצעו הרפורמיסטים בכלכלת אוקראינה לאחר המהפכה הדמוקרטית ב-2014. מהלכים אלו אפשרו למדינה להיכנס למשבר הנוכחי עם עתודות מט"ח ניכרות, מערכת בנקאית נזילה וחוב לאומי של פחות מ-50% מהתמ"ג [לעומת 70% בישראל]. הישגים אלו נפגעו כעת – והמחיר הנוכחי של המשבר יתגמד לעומת המחיר של מלחמה. ואפילו אם המתח יפחת, אוקראינה כבר שילמה מחיר גבוה מאוד.